לכבוד הרבנים, רציתי לשאול האם אדם שאכל מאכל פרווה שקיבל טעם מזיעה בשרית יצטרך לחכות שש שעות בין בב"ח(לדוג' לחם שהיה מעל סיר בשרי פתוח בפלטה של שבת)? ראיתי שבשו"ת פרי הארץ כותב שאדם ששתה משקה בכוס שהגיעה מתבשיל בשרי לא צריך לחכות בעוף ואם יש שישים כנגד הבשר שבתבשיל גם בבשר בהמה, והביאו אותו הברכ"י וכ"ה. והבנתי ממנו שכל ההיתר שלו הוא דווקא בתבשיל בשרי אבל אם זה בשר ממש יהיה צריך לחכות. ורציתי לשאול האם אשכנזים יכולים לסמוך על זה כי הפת"ש אומר שגם אם רק לעס לתינוק צריך לחכות משום לא פלוג, ולכאורה כל ההיתר של פ"ה הוא משום ששני הטעמים של הרחקה בשר בין השיניים וטעם יהיה מותר, וא"כ גם במקרה הזה הפת"ש יגיד שאסור משום לא פלוג?. ובשו"ת רב פעלים רצה להתיר גם בבשר בהמה והוא תירץ שלא קשה מפ"ה,ולא הבנתי מה שהוא הסביר שלא קשה עליו, ואני לא יודע אם אפשר לסמוך עליו לבדו להלכה במיוחד לאשכנזים. מחילה אם לא הסברתי כ"כ ברור, פשוט אני מנסה הרבה זמן שמישהו יתן לי תשובה לגבי זה ולא מוצא.
כמדומני ששמעתי ממו”ר הגר”מ לוי זצ”ל להחמיר בזה. אולם בעבר כשעיינתי בדין זה היתה דעתי הקצרה נוטה אחר מ”ש בשו”ת רב פעלים (ח”ג או”ח סי’ י”ג) להקל בכיוצא בזה, ע”ש מלתא בטעמא. [ומו”ר הגר”מ לוי זצ”ל לא הזכירו, ואפשר שלא ראה דבריו]. ובפרט במאפה (פרווה) שאפו בתנורים בשריים אפי’ מיד אחרי אפיית הבשר, אע”פ שמסתמא נשארו מעט אדים בשריים דבוקים בדפנות התנור, ודאי א”צ לחכות אחר המאפה העכשווי שש שעות, אחר שבזה בלא”ה יש סוברים דהתנור שורף הכל ואין לחוש כלל.
ומה שחילק ברב פעלים בין נדונו לנדון הרב פרי הארץ, כוונתו דהרב פרי הארץ מיירי כשזיעת הבשר העולה ממנו חוזרת ומתעבה ומתקבצת לתוך כוס, ושותה אותה כמות שהיא, משא”כ בנדון דידן שאינו אוכל הזיעה בעין, אלא אוכל מאכל שנבלעה בו אותה זיעה.
Google