האם אפשר לתת “גיפט קארד” כמתנות לאביונים?
במתנות לאביונים יכול ליתן גם שוה כסף כמ”ש בטורי אבן (אבני שהם מגילה דף ז’ ע”א). ועכ”פ מסתבר שדווקא אם יכול להנות משובר זה ביום פורים. וכ”כ הגרש”ז אוירבך זצ”ל בהליכות שלמה (ח”ב פי”ט הכ”ג).
מה דעת מרן ראש הישיבה שליט"א בענין מנהג בוכארא לקרוא המגילה בפורים בלי טעמי המקרא, אלא מנגנים אותה בניגון מיוחד, ורוב פעמים ניגון זה משנה את המילות שהם מלרע למלעיל, כגון "וַיְהִ֖י בִּימֵ֣י אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ" קוראים אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מלעיל. (ומנהג זה ידוע אצל כל רבני בוכארא בדורינו וגם הם אמרו שכך שמעו מכל הרבנים של הדור הקודם.) האם ראשים לעשות כן לכתחילה לקרוא שלא בדקדוק? ועוד -- שהם מנגנים המילות "באה" ו"שבה" שבפסוקים ב:יג-יד מלעיל ("וּבָזֶ֕ה הַֽנַּעֲרָ֖ה בָּאָ֣ה אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ", "בָּעֶ֣רֶב ׀ הִ֣יא בָאָ֗ה וּ֠בַבֹּ֠קֶר הִ֣יא שָׁבָ֞ה"), אע"פ שבאמת הם מלרע. והכא גרע טפי שמשנה את המשמעות. האם יש לומר שמכל מקום הם רשאים לעשות כן, כיון שכך היא דרכם לקרוא המגילה מלעיל במקום שהיה ראוי להיות מלרע, שזה אינו נחשב כשינוי משמעות? שמעתי שמועה שמרן ראש הישיבה שליט"א אמר שאין חשש במנהג זה אפילו לכתחילה.
כפי שהזכרתם בשאלה גם לומר אחשורוש במלעיל זה בעיה, וכל שכן במקומות שיש שינוי משמעות. ולא ידוע לי על שום הוראת היתר לקרוא שלא בדקדוק אפילו במקום שאין שינוי משמעות. [לא שמעתי את המנגינה של הבוכרים, אך אני מאמין שיש אפשרות לשמור על המנגינה ולעשות מלרע].
לגבי מה שכתבתם שכן מנהג כל הרבנים בבוכרה, עדיין אין מזה ראיה, פוק חזי כמה שיבושים נפלו לצערנו אצל האשכנזים, וגם אצל הספרדים והתימנים (אם כי פחות), וגם הרבנים קראו באותן טעויות.
הסברא שכתבתם מכיון שכך היא דרכם אין בזה שינוי משמעות, לענ”ד אינה מספיקה, כי את כללי הקריאה קובעים ע”פ מה שצריך לקרוא ולא על פי מנהג של אנשים מסויימים או קהילה מסויימת.
השמועה בשם מרן שליט”א אינה מוכרת לי, ונראה לי שאין לה מקור. אם יש לכם מקור תשלחו אותו ונוכל לבדוק את זה.