הנחת תפילין כל היום בבידוד, וכיצד?

מותר. כתב מרן בשולחן ערוך  (סי’ תקמה ס”ג )כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו .  וכתב הרב אליה רבא שהוא הדין אם כותב לאחר בחינם מותר.והביאוהו הכה”ח ס”ק כד והמשנב בשעה”צ אות יג

אכן עיקר מצות תפלין היא כל היום, אבל מפני שצריכים גוף נקי שלא יפיח בהם יסיח דעתו מהם ואין כל אדם יכול להיזהר בזה, לכן נהגו שלא להניחם כל היום (שו”ע או”ח ססי’ ל”ז ס”ב). ואם נראה לו שיוכל לעמוד בזה ילמד בהם אחר התפילה כמה שיוכל, אך כך היום ממש לא כל אחד יכול לעמוד בזה, ואיני מכירך לענות לך על כך, וכל אחד מכיר את עצמ.

ועכ”פ יש ענין גם בשל רש”י וגם בר”ת הן לפי הפשט והן לפי הקבלה

זה ע”פ דברי רבנו האר”י. וכן כתוב בבן איש חי שנה א’ פרשת וירא הלכה יח

ומרן האיש מצליח זצ”ל כך נהג (ע”פ מה שהורהו רבו מוהרח”ך בעל שמחת כהן)

והסביר שכיון שמרן הש”ע כתב “טוב” לגלות התפלין, ולדברי האר”י “צריך” לכסות, עדיף לנהוג כהאר”י

אין לי עסק בנסתרות, מה שאני יודע שהקלפים המעובדים בסיד “מקובלים” בישראל כבר מזמן רבנו תם (זה קרוב לאלף שנים), ונתפשט המנהג לכתוב עליהם בכל תפוצות ישראל, מזרח ומערב צפון ותימן. ולא שמענו מי שעורר על כשרותם עד הדור האחרון, דור מה רמו עיניו…

לעומת זאת הקלפים המעובדים כיום בעפצים (כביכול) כדין הגמרא, נמצאים בחשש פיסול מעיקר הדין, ולא רק ע”פ הקבלה. וכפי שביאר באורך הרה”ג ר’ שי מנדלאוי באור תורה תשע”ה (כסלו סי’ כ”ז, טבת סי’ ט”ל), וגם חיבר ע”ז קונטרס שלם ומקיף בשם “עיבוד קלף בסיד”, ניתן להשיגו אצלו בטל: 0556682264.

מי שלא מניח תפילין מבואר במסכת ראש השנה (דף י”ז ע”א) שנחשב פושעי ישראל בגופן, וענשם גדול. מה שלא מצאנו במי שמתחתן עם גויה. ומכל מקום יתכן שבנקודות מבט אחרות המתחתן עם גויה חמור יותר.

א. אין בזה חשש.

ב. מצד הדין אין שום שייכות בין תפילין לטלית, אלא שבזמן התפילה שמקיימים שניהם מקפידים להקדים הטלית מהטעמים הנזכרים בפוסקים. ע”פ הקבלה יש מקום לומר שיש להם ענין זה לזה, אבל זה אינו מוכרח, וידוע שהגר”ש דבליצקי זצ”ל היה מניח תפילין במשך היום בלי להתעטף בטלית.

ג. מרן פסק ע”פ הרמב”ם ותלמידי רבנו יונה שדוקא מחשבה של קלות דעת (ולאו דוקא מחשבות אסורות). הבא”ח כותב להחמיר שלא להסיח את הדעת כלל וכלל, וזאת ע”פ רבנו הארי ז”ל.

כן. ועכ”פ ק”ש של יוצר יקרא עם תפילין דרש”י.

בימי תענית מניחים תפלין גם בשחרית וגם במנחה. כך מנהג התוניסאים ושאר עדות הספרדים. (אצל האשכנזים איני יודע). מקור מנהג זה הוא בבית יוסף סי’ מ”ו, ושם מבואר הטעם כדי להשלים מאה ברכות שחסרות ביום תענית.
כל זה לגבי שאר תעניות חוץ מתשעה באב, אבל לגבי תשעה באב יש מנהגים חלוקים אם להניח גם וגם או רק במנחה.

הזמן שבין זמן טלית ותפילין לבין הנץ הוא בשעות זמניות, ובמקומות שהיום ארוך מאוד בהחלט יכול להיות שיש כזה מרחק בין זמן טלית ותפלין להנץ, ומסתמא אם ראית זמן טלית ותפילין מסתמא זה לוח שנה יהודי, ולכן אפשר להניח תפילין משעה זו.

רשאי לישב בשעת ההנחה לצורך ההנחה בלבד.
אך אחר גמר מעשה ההנחה לא ישאר יושב אע”פ שעדין התפילין עליו (אשי ה’ פ”ב ס”ח)