האנרגיה המפעילה את העולם

האם פעם שאלנו את עצמנו את השאלה הפשוטה: מדוע בכלל קם והיה העולם?
 
לפי דברי רש”י הנ”ל, כל העולמות והרקיעים, המלאכים וגן עדן, כדור הארץ וכל הנבראים הממלאים אותו, הכל נברא בשביל דבר אחד – התורה ולומדיה! אין שום סיבה אחרת! אומות העולם חיים בזכותנו ובשבילנו, בכדי שכל אחד ואחד מאתנו ישב ויעסוק בתורה – זה הכל! אכן כן, אילולי התורה, העולם היה מיותר, ולא היה צורך כלל בבריאתו.
 
אשר על כן, כשברא הקב”ה את עולמו, חקק בו חוק נוסף, כעין הערת אזהרה, הַמַּתְנָה את קיום העולם בכך שבני ישראל יקבלו את התורה וילמדו בה, כפי שזועק הנביא בשם ה': “אם לא בריתי יומם ולילה – חוקות שמים וארץ לא שמתי!”. כלומר, אם לא תהיה בריתי (תורתי) במצב של למידה יומם ולילה, אזי חוקות שמים וארץ ישובו למצב של תוהו ובהו. דברים מפורשים יותר כתובים בספרו של רבי חיים מוואלוז'ין זצ”ל “נפש החיים” (עמ' רכ”ז), וזה לשונו: “והאמת בלי שום ספק כלל, שאם היה העולם כולו מקצה עד קצהו פנוי ח”ו אף רגע אחד ממש מעסק והתבוננות שלנו בתורה, כרגע היו נחרבים כל העולמות, עליונים ותחתונים, והיו לאפס ותוהו חס ושלום…”.
 
לפי זה, היה אומר הגאון רבי משה לוי זצ”ל, אם ישנה מציאות כזו, שברגע מסוים בכל העולם כולו, יש רק יהודי אחד שעוסק בתורה. הרי ששכרו של אותו יהודי (על אותו רגע שהוא לומד), יהיה כשל מי שהציל את כל אלו שחיים עכשיו בעולם ואת כל אלו העתידים להיוולד!
*
לאור האמור, יבואו על ישובן שתי שאלות בעלות ענין:
 
האחת: לשם מה נברא העולם עגול, כך שבאותה שעה בצד אחד חושך ובצד אחד יום, מדוע לא עשאו ה' שטוח, וכך יעלו הכל על יצועם באותה שעה ויקומו ליום חדש באותה שעה? הגאון רבי לוי אסולין זצ”ל בספרו “בני לוי”, מוצא לכך הסבר נאה: אילו היה נברא העולם בצורה שטוחה, היו שעות בהן כל האנשים אשר על פני תבל שקועים בתרדמה, ואין מי שיחזיק את העולם באותן שעות, ואילו כאשר כדור הארץ עגול, אזי כאשר ישנים בצד אחד של העולם, בצד השני עדיין אמצע היום ולומדים תורה. כל הבריאה פועלת כמערכת משומנת, ואם העולם נוהג יומם ולילה, צריך שגם האנרגיה המחייה אותו – לימוד תורה – תפעל יומם ולילה מסביב לשעון.
 
והשניה: מדוע פורים הוא החג היחיד שנקבע לשני ימים שונים י”ד וט”ו? מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז שליט”א בספרו “אסף המזכיר” (ערך פורים) כותב על כך טעם מעניין “לפי שמשתכרים בו הרבה, ונשאר העולם בלי תורה, ולכן נקבע בב' ימים יומו של זה לא כיומו של זה”.
*
לפני מלחמת העולם השניה, נסללה המסילה הטרנס-סיבירית, שחצתה את כל ערבות סיביר והגיעה עד לוולדיווסטוק השוכנת מול חופי יפן במזרח הרחוק – מרחק של אלפי קילומטרים. במשך עשרות שנים, עמלו בדם ויזע הצארים של רוסיה על בנייתה, וסכומים עצומים הושקעו בפרויקט גדול זה. רבים תמהו אז מהו ההגיון המצדיק בניית מסילה זו שאין בה כמעט שימוש?
 
התשובה לתמיהה זו ניתנה כאשר בני ישיבת מיר ברחו מאירופה הבוערת לחוף מבטחים ביפן, והרכבת הנוסעת על מסילה זו שימשה להם כדרך מילוט.
 
אגב, מיד לאחר מכן, הרכבת יצאה מכלל שימוש אחר שהופצצה על ידי הגרמנים.