סעודות

לא נראה לי להקל בזה, כי לטווח הארוך זה לא עושה באמת בעיות, רק מי שמרבה, וכאן אינו נדרש לאכול יותר מכביצה. ואם באמת גם זה מזיק לו אז יהיה מותר, אבל לא נראה שזה מצוי.

מסתבר שיכולות לאכול מהטעם שכתבת, ובפרט שבעיקר הדין נראה שמרן הגרע”י זצ”ל חולק. עיין חזו”ע שבת ח”ב(עמ’ שצ”ד בהערה).

אין חילוק.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1105).}

אפשר לעשות סעודת סיום מסכת בשילוב עם סעודת שבת ואין בזה משום מצוות חבילות חבילות כיון שסעודת הסיום אינה חובה.

חשוב מאוד להוסיף מאכל מיוחד בשביל שיהיה ניכר סעודת הסיום, ואין בעיה לומר את ההדרן והקדיש באמצע הסעודה.

1. אין זה נחשב כצורת הפתח, שהרי אפילו אם המוט יש בו חלק גבוה וחלק נמוך והמוט השוכב מונח על המקום הנמוך הסתפקו בו הפוסקים ולמעשה מחמירים בזה וכמבואר במשנ"ב (סימן שס"ב ס"ק ס"ד) ע"ש, וכ"ש כאן שכל המוט מעל החוטים ואין לקוראם שמונח על גבי הקנים העומדים 

2. צריך להמתין עד שיצטננו כדין מחזיר בשבת ע"ג כירה שאינה גרו"ק שאסור ליהנות ממעשיו הרעים אלא במצטמק ורע לו שלא נהנה כלל שעומד בחמימותו כשעה ראשונה וכמבוארר בסימן רנ"ג ס"א וסימן רנ"ז ס"א ע"ש 

א. אסור כי המים מתקררים באויר כשנשפכים אל הכוס ומהכוס אל הסיר ואח"כ חוזרים ומתבשלים בסיר ויש בישול אחר בישול בלח (עיין ש"ע סימן רנ"ג ס"ד) 

ב. יש מתירים כאשר מניח שקית עם מים בתוך הסיר מיום שישי ואם רואה שחסר מים בשבת מנקב השקית ויוציאים המים, וכן יש אפשרות להכניס מצקת לתוך מיחם המים ואחר שהמצקת רותחת להכניס המצקת לתוך הסיר עמוק ואז יצאו המים ועוד דרכים באופן שאין המים מתקררים באויר