לימוד תורה בעיון
אם טוב לו ללמוד לאט ובעיון למה שלא ילמד כך? אדרבה זה הלימוד היותר טוב ומוצלח.
אולי יקבע איזה מעט זמן לבקיאות בתורה, וברוב הזמן יעסוק בתורה בדרך שהוא אוהב ומתחבר.
בספרו של מרן רה"י שליט"א "ה' נסי" עמוד ל"ג מביא מחלוקת אם סיום ספר הזוהר בלא הבנה מהני לעשות סיום לבכור לפטור את עצמו מלהתענות בערב פסח. מכיון שאני כעת עוסק קצת במנהג זה של תענית ער"פ, רציתי לברר מה דעת מרן רה"י עצמו בזה (אם ידוע לכם)? (מצויין שם בספר לאו"ת התשנ"ד סי' פב, אבל אין החלק הזה תח"י.)
בספרו ה' ניסי ח"ב (פרק י"ז סעיף י"א) סיים וכתב, ואם משתדל להבין מקומות המובנים בדרך הפשט שבו, אפשר שמועיל לפטור מתענית בכורות