הגמ' ביבמות (ט"ז ע"ב) אומרת שלא יתכן שפסוק זה נאמר ע"י דוד המלך שהרי לא היה זקן כ"כ שיוכל להעיד ע"ז ע"ש בגמ'. ולא דחו דבריו כמו שאת האומר שודאי הוא צודק, כי אע"פ שודאי שמה שנאמר בתנ"ך הכל אמת וצדק מ"מ איך יכול דוד להעיד ע"ז. וא"כ לפי הפשט שבאמת דוד אמר פסוק זה מוכרח לומר אחת משתי דרכים או שדוד דיבר על הרוב ויש יוצאים מן הכלל, או שהכוונה שגם הוא זרעו וגם זרעו נעזבים וכמ"ש מרן נר"ו וכפרוש האחרון כתב המלבי"ם ז"ל ואיני יודע מדוע פירושך יותר מפירשו השני של מו"ר נר"ו (גם אם אינך מביןאת תירוצו הראשון)