כתיבת תפילין חינם החול המועד
מותר. כתב מרן בשולחן ערוך (סי’ תקמה ס”ג )כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו . וכתב הרב אליה רבא שהוא הדין אם כותב לאחר בחינם מותר.והביאוהו הכה”ח ס”ק כד והמשנב בשעה”צ אות יג
במגילת אסתר א,א, טעם המילה "המולך" הוא: קדמה. וכן הוא בכל התנכי"ם החדשים שראיתי, כולל התיקון קוראים איש מצליח. אך המסורת שלנו, מהעיר ווהראן שבאלג'יריה, היא לקרוא מילה זו עם תרי קדמין, וכמובן במלעיל. ואח"כ ראיתי בתנ"ך של סבי, הנדפס בקוסטנטינופלא בשנת 1905, מופיע הטעם תרי קדמין, ולא קדמה. וכן שמעתי מזקני יוצאי מרוקו אומרים מילה זו במלעיל ולא חששו להזכרת העבודה זרה.
יש לנו כתב יד של מגילה מנוקדת מהרב משה זאבארו זצ"ל מגרושי ספרד (ונכתב בשנת רל"ז 1477) ושם הלמ"ד בצירי ומלרע.
מאת: פלוני | תאריך: ט״ו באדר א׳ ה׳תשע״ו – פברואר 24, 2016
ברשות מרן פה"ד נר"ו ראיתי להוסיף את מה שבדקתי באוצר החכמה, ומצאתי שהטעות של תרי הקדמין מקורה במקראות גדולות ויניציאה רפ"ה 1525 (שנדפסה ע"י הנוצרי בומברג בעריכת יעקב בן חיים אבן אדוניהו, רב שהתנצר בסוף ימיו), ששימשה יסוד לכל ספרי תנ"ך עד לפני כמאה שנה. [מהדורא זו היא גם המקור לנוסח 'בפניהם' ו'להרוג', כפי שכתב מרן פה"ד נר"ו בסנסן ליאיר והועתק ביריעות שלמה ח"א (לפני צורת האותיות)]. יצוין כי: 1: במהדורא הקודמת של המקראות גדולות (רע"ח, 1518 שנערכה ע"י המומר פליקס די פראטו במקום בן חיים), כתוב מלרע, אך החולם של המלך קצת עבה, כך שאולי הוא גרם לשיבוש במהדורא הבאה. 2: גם במהדורת רפ"ה (ובכל הדפוסים שבאו אחריו) הל' בצירי ולא בסגול, דבר בלתי אפשרי אם המלה מלעיל. 3: באותה מהדורה נמסר "ב' חסר", פירוש שבב' מקומות בתנ"ך כתוב המלך בחולם חסר. המקום השני הוא בירמיה (כב יא) ושם הוא מלרע. (וכידוע לכל מבין במסורה שלא מציינים אלא מלים זהות ואם היה הבדל בהטעמה היו מציינים זאת). לפי זה נראה שאם יסכים מרן פה"ד נר"ו יש לפרסם את הדבר, שמלבד שיש שינוי משמעות, יש אימוץ טעות של משומד.
יישר כח.
תפרסם זה.