בכמה זמן נברא העולם.
בדורות האחרונים בהתפתחות ענפי המדע, הודו גם המדענים מאומות העולם כי יש התחלה לעולם, ושאין לצייר כלל שהיה העולם קדמון (ראה בס' בריאת העולם מאת ד”ר אהרן ברט ז”ל עמוד ע'), והתקדמו בזה יותר ממחצית הדרך
ובימינו המציאו תיאוריית “המפץ הגדול” ובאנגלית “ביג-בנג” שהחליטו המדענים כי בתחלת הבריאה התפוצצו מאליהם מילירדי אטומים ויצא העגל הזה דמתקרי “עולם”. ולא ידעו ולא יבינו שמהתפוצצות לא יצא אפילו כנף של יתוש אחד, צא ולמד מה אירע במגדלי התאומים.
אמנם נשארה פתוחה שאלת גיל העולם, שהם מייחסים לו מליוני ומיליארדי שנים, כל אחד לפי דמיונותיו ונסיונותיו, עם סתירות רבות בין ענף מדע זה לחבירו ובין ממצא מסויים לחבירו.
ובזה כבר כתב ר' יהודה הלוי בס' הכוזרי (מאמר א' סימן ס”ז) שאם היה מצטרך בעל תורה להאמין בעולמות רבים קודם העולם הזה, לא היה בזה פגם באמונתו, כי העולם הזה הוא חדש מזמן ידוע, ותחלת האדם אדם ונח. ע”ש. וע”ע בס' דעת ותבונה להגרי”ח מבבל (פרק ל') בשם המקובל מוהרש”ך ז”ל (כמדומה בעל ס' יפה שעה) שכ' שאף בעולם העשיה לא היו לילות כלילות ולא ימים כימים ולא שנים כשנים,
והעד הנאמן, שהרי על פסוק ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים תרגם יונתן: ועבד ה' ית תרין נהוריא רברביא והוו שוין באתריהון עשרין וחד שנין בציר מנהון שית מאה ותרין ושבעין חלקי שעתא, אלא שלא בינת אדם לנו לדעת כמה אורך זמן היה יום אחד (מששת ימי בראשית), ועכ”פ זמן ארוך הוה וכו'. ע”ש.
ועם שבעיקר ראייתו מדברי תרגום יונתן נראה קרוב לודאי שט”ס הוא וצ”ל עשרין וחד שעין ולא שנין [ומ”מ צריך ביאור לכוין החשבון שהיו שני המאורות הגדולים שוים כ' שעות ות”ח חלקים – מחלקי תתר”ף – מה עניינו, ואחר שנים נדפס ס' עלה יונה להגר”י מרצבך ז”ל וראיתי שם בעמוד ע”ו ואילך, ותמצית דבריו שיש סוברים שמולד שנה ב' ליצירה היה בהר”ד ומולד תשרי שלפניו (בניכוי ד”ח תתע”ו) היה ד”ך ת”ח, דהיינו ביום רביעי כ' שעות ת”ח חלקים, שהם פחות תרע”ב חלקים משעה כ”א. ע”ש באורך], עכ”פ נקוט מיהא שאין הפסד ופגם להאמין שהיו ששת ימי בראשית ארוכים מימים רגילים שלנו],
וע”ע בשו”ת תורה לשמה סי' תק”ג וז”ל: אותן השעות של ששת ימי בראשית אינן שיעור שעות של ימים אלו אלא הם ארוכים וגדולים שיעור זמן גדול כנודע. ע”כ. וכוונתו למה שכתב הוא עצמו בס' דעת ותבונה הנ”ל. ומכאן ראיה נוספת על מאות הראיות שס' תורה לשמה יצא מידי הגרי”ח. ואכמ”ל].
תגובות