כשרות בירק – מאמר מתעדכן

בס”ד

איסור אכילת חרקים הוא אחד מן האיסורים החמורים שבתורה, לעומת איסורים אחרים שנאמרו בתורה פעם אחת בלבד, איסור אכילת חרקים ושרצים נאמר בתורה שש פעמים! בכל אופני החרקים הרוחשים המעופפים שבמים ושבארץ, ומטעם זה כתבו חז”ל כי האוכל חרק אחד עובר על ששה לאוין! מה שנותן לאיסור זה דרגת חומרא גדולה מאוד. ייתכן ואד בלי שימת לב או מחוסר ידיעה עשוי לאכול במאכל אחד וכמה וכמה חרקים ומתחייב בעשרות לאוין ממש, אילו היה זה בזמן שבית המקדש קיים ובית דין נכונים על מקומם הרי שבדבר זה יש התראה ומלקות לאדם שהתרו בו שהוא אוכל שרצים ורמשים ואף על פי כן הוא אוכל.

ישנה טענה כי דיני תולעים שהתפרסמו בזמננו מאוד הם חידוש של היה ולא הקפידו עליו בדורות עברו, לכן החלטנו לפתוח את מאמרנו זה בליקוט מקוצר של דברי ראשונים ואחרונים על ענין זה שהיה והזהירו על כך גם בזמנם.

שו”ת הרשב”א ח”א סימן רע”ה

גם מה שאמרת בפולין החדשים שסמוך לגמרן מצוי בהן במקום הרחש מקום שחור, וניכר ראשו של רחש (כנקודה שחורה) וגופו אינו ניכר, אלא מהפול בעצמו, שמשונה קצת מהפול עצמו, אם אסור רחש זה אם לאו? אם נדמה אותו לעכבר שחציו בשר וחציו אדמה (ומספיק שנסיר את הנקודה השחורה) אם לאו? תשובה: הרחש ההוא מיד נודע מקומו שמקומו משחיר, וכולו הוא נברא וזה קטן מאד מאד. וכמה פעמים נסינו ונוטלין אותו ממקומו ומניחין על צפורן האצבע והוא רוחש והולך. ולפיכך אנו מורגלין שבכל מקום שמשחיר בפולין נוטלין קצת בעומק וזו היא בדיקתו והכשרו. ואפילו למה שאתם סבורים נראה שיש לי לאסור שכל שנתרקם קצתו הרי זה אסור דלא בעיא רוחש ממש, אלא כשהוא מתחיל להיות מין רוחש יש לאסור.

פרי תואר לרבנו חיים בן עטר – יו”ד סימן פ”ד אות ט”ו

בארצינו במערב כל מיני פירות דרכן להתליע במחובר גפן תאנה זית וגם הרימונים וכל הזרעונים מתליעים תכף במחובר ואפי' האורז הוחזק בתולעים והגם שאינו מתליע אלא בתלוש תולעיו רוחשים בחוץ ולכן אין לאכול מהדברים הנזכרים אלא אחר בדיקה גדולה, וכשיוחזקו הענבים בתולעים אין לאוכלם כי תולעתם דקה עד מאד ונמצאת לפעמים סמוך לעור מבפנים וניכר מבחוץ נקודה שחורה דקה, וזה לך האות כי התליע בפנים. ויש מיו עשב אחד הנקרא בלעז בובא”ל ותוכו עשוי גרעינים דקים לאין מספר ונמצאים בהם תולעים קטנים שאין עין כל שולטת בהם. גם יש מין ירק אחר שקורין אותו בלע”ז קאוו”ל פייו”ר כל אלו כל שנכנס בהם המיחוש בתולע אין להם בדיקה ואסורים דבר תורה. ואפילו למ”ד ספק דאורייתא לחומרא מדרבנן כאן יודה דאסור דבר תורה כשהוחזקו שהרי חזקה יש כאן ובדיקה אנן סהדי דלא שייכא בהו, גם אינם בני ביטול כי יכולין להמצא על ידי בדיקה גרעין בגרעין.