היכי דמי חסידים שוטים?
הנה ידוע ומפורסם, כי תמיד השתבחו חכמי הספרדים בכל הדורות בכבוד ההדדי ששרר ביניהם. וגם כאשר התגלעו חילוקי דעות, הם נעשו לגופו של ענין בכבוד הראוי כדרכם של תלמידי חכמים המרבים שלום בעולם.
והנה בעת האחרונה, ילפי מקלקלתא ולמדו מחוגים אחרים להיות כחסידים שוטים, וכל חכם שאינו הולך לפי רבם, הופך אצלם ללעג וקלס, פוערים עליו פיהם לבלי חוק ומשמיצים אותו ואת פסקיו. אם הדברים היו נעשים בצורה עניינית, זוהי בהחלט דרכה של תורה, אך הפיכת כל מחלוקת לתגרה פוליטית קטנונית, תוך כדי הצגת דברי האחרים בצורה נלעגת דמגוגית ומסולפת, זוהי חציית קו אדום שאין מקומה בבית המדרש בין תלמידי חכמים.
והוסיפו חטא על פשע בכך שהערותיהם נתפרות בצורה מגמתית, תוך סילוף דברי החולקים והצגתם כאילו נעלמו מעיניהם גמרות מפורשות וכאילו חלקו על ראשונים וכו'. ובכך מבקשים הם לערוך להם מסע דה-לגיטימציה שלא יחשיבו אותם כפוסקים ולא ילמדו בספריהם (ולמדו שיטה זו מאותו חוג 'מרביצי' שעשו כן למרן זצ”ל, וב”ה שבסוף לא עלתה בידם, וכך יהיה גם סופם).
ואין הדברים אמורים רק על גדולי ישראל החיים עדנה, אלא גם על רבותינו גאוני עולם נוחם עדן מדורות עברו, כמו הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ”ל והגאון רבי שלום משאש זצ”ל ועוד, שמרן זצ”ל היה מכבדם ואוהבם כנפשו, ועתה אותם חסידים שוטים מנסים להפוך אותם לחכמים שידעו רק גמרא ולא ידעו לפסוק, ועוד טענות מגוחכות אשר תצלינה אוזנים משמוע, והכל למען המטרה הקדושה של השלטת דעתם.
ובפרט עשו להם כ'מפעל חיים' לרדוף עד חורמה את הגאון המופלא רבי משה לוי זצ”ל, שמרן זצ”ל היה אוהבו אהבת עולם, ומזכירו פעמים רבות בספריו בכבוד רב, ואמר עליו “הוא יהיה פוסק הדור אחרי”, ובכמה מקומות חזר בו מדבריו בעקבות ספריו כידוע (וכן בנו בעל הילקוט יוסף שליט”א כתב לו במכתב “ובודאי הגמור שאיני ראוי לחלוק על מעכ”ת שליט”א”, הובא ב'האיש משה' עמ' 470). והנה בראותם את הצלחת ספריו שבכל הארץ יצא קום, אש הקנאה בערה בם, וכמעט אינם מפספסים שום הזדמנות לתקוף את אישיותו.
ופלא איך טחו עיניהם מראות שאת אותו מסע רדיפה בדיוק עבר מרן זצ”ל בצעירותו כידוע, וכמה צער היה לו מזה, וכמה טרח לדחות הגישה האומרת שאסור לחלוק על הבן איש חי שהיה אז פוסק הדור, ותמיד היה חוזר ומזכיר שלאף אחד אין מונופול על התורה. נקוה שה' ישפות שלום בין כל עם ישראל. והאמת והשלום אהבו.
והנה בעת האחרונה, ילפי מקלקלתא ולמדו מחוגים אחרים להיות כחסידים שוטים, וכל חכם שאינו הולך לפי רבם, הופך אצלם ללעג וקלס, פוערים עליו פיהם לבלי חוק ומשמיצים אותו ואת פסקיו. אם הדברים היו נעשים בצורה עניינית, זוהי בהחלט דרכה של תורה, אך הפיכת כל מחלוקת לתגרה פוליטית קטנונית, תוך כדי הצגת דברי האחרים בצורה נלעגת דמגוגית ומסולפת, זוהי חציית קו אדום שאין מקומה בבית המדרש בין תלמידי חכמים.
והוסיפו חטא על פשע בכך שהערותיהם נתפרות בצורה מגמתית, תוך סילוף דברי החולקים והצגתם כאילו נעלמו מעיניהם גמרות מפורשות וכאילו חלקו על ראשונים וכו'. ובכך מבקשים הם לערוך להם מסע דה-לגיטימציה שלא יחשיבו אותם כפוסקים ולא ילמדו בספריהם (ולמדו שיטה זו מאותו חוג 'מרביצי' שעשו כן למרן זצ”ל, וב”ה שבסוף לא עלתה בידם, וכך יהיה גם סופם).
ואין הדברים אמורים רק על גדולי ישראל החיים עדנה, אלא גם על רבותינו גאוני עולם נוחם עדן מדורות עברו, כמו הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ”ל והגאון רבי שלום משאש זצ”ל ועוד, שמרן זצ”ל היה מכבדם ואוהבם כנפשו, ועתה אותם חסידים שוטים מנסים להפוך אותם לחכמים שידעו רק גמרא ולא ידעו לפסוק, ועוד טענות מגוחכות אשר תצלינה אוזנים משמוע, והכל למען המטרה הקדושה של השלטת דעתם.
ובפרט עשו להם כ'מפעל חיים' לרדוף עד חורמה את הגאון המופלא רבי משה לוי זצ”ל, שמרן זצ”ל היה אוהבו אהבת עולם, ומזכירו פעמים רבות בספריו בכבוד רב, ואמר עליו “הוא יהיה פוסק הדור אחרי”, ובכמה מקומות חזר בו מדבריו בעקבות ספריו כידוע (וכן בנו בעל הילקוט יוסף שליט”א כתב לו במכתב “ובודאי הגמור שאיני ראוי לחלוק על מעכ”ת שליט”א”, הובא ב'האיש משה' עמ' 470). והנה בראותם את הצלחת ספריו שבכל הארץ יצא קום, אש הקנאה בערה בם, וכמעט אינם מפספסים שום הזדמנות לתקוף את אישיותו.
ופלא איך טחו עיניהם מראות שאת אותו מסע רדיפה בדיוק עבר מרן זצ”ל בצעירותו כידוע, וכמה צער היה לו מזה, וכמה טרח לדחות הגישה האומרת שאסור לחלוק על הבן איש חי שהיה אז פוסק הדור, ותמיד היה חוזר ומזכיר שלאף אחד אין מונופול על התורה. נקוה שה' ישפות שלום בין כל עם ישראל. והאמת והשלום אהבו.
Google
תגובות