הלכות מקוואות בעיון – יורה דעה סימן ר"א סעיף ס"ג

הלכות מקוואות בעיון – יורה דעה סימן ר”א סעיף ס”ג| הִטְבִּיל בּוֹ בֶּגֶד עָבֶה שֶׁהַמַּיִם נִבְלָעִים בְּתוֹכוֹ, כָּל זְמַן שֶׁהַבֶּגֶד נוֹגֵעַ בַּמִּקְוֶה, הוּא כָּשֵׁר אַף עַל פִּי שֶׁזָּבוּ מִמֶּנּוּ שְׁלֹשָׁה לֻגִּין לַמִּקְוֶה; הֶעֱלָהוּ מִמֶּנּוּ, פָּסוּל, שֶׁנַּעֲשָׂה שָאוּב מֵהַמַּיִם שֶׁיָּרְדוּ מֵהַבֶּגֶד לְתוֹכוֹ; וְאִם מַטְבִּיל בּוֹ יוֹרָה אוֹ שְׁאָר כֵּלִים, מוֹרִידָן לְתוֹכוֹ דֶּרֶךְ פִּיהֶן, שֶׁלֹּא יִנָּתְזוּ הַמַּיִם כְּשֶׁמַּכְנִיסָן לְתוֹכוֹ וְנִמְצָא שֶׁהוּא חָסֵר, וּמַעֲלֵהוּ דֶּרֶךְ שׁוּלָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִּשָּׁאֵר בּוֹ מֵהַמַּיִם וְיֶחְסַר מֵהַמִּקְוֶה.|