הלכה יומית (רביעי) – מעשר כספים

“עשר תעשר”. בן איש חי כתב רמז: עשר את המלה “תעשר”, תקח מעשר מהתי”ו זה מ”ם, מעשר מהעי”ן זה זי”ן, מעשר מהשי”ן זה למ”ד, מעשר מהרי”ש זה כ”ף – מזלך. המזל שלך יעלה למעלה אם תפריש מעשר.

מעשה באחד שהיה גר ב”בקתה” – בית קטן מאד, והיה עני מרוד. הלך לחזון איש ואמר לו: מה אני אעשה? אמר לו: תפריש מעשר. שאל אותו: מה אני אפריש? אמר לו הרב: מה שתרויח תוריד עשרה אחוז לעניים לצדקות לישיבות וכדומה. עשה ככה. ובדרך פלא התעשר והתעשר והתעשר, עד שיום אחד פגש אותו חבירו ואמר לו: איך התעשרת? אמר לו: החזון איש נתן לי עצה כזאת ואני מרויח בה. שאל אותו: והישיבות שהחזון איש מנהל אותם נתת לו משהו? אמר לו: לא יודע. אמר לו חבירו: אתה לו מתבייש?! תן לו. הוא נתן לו. אבל לאט לאט הוא אמר: אני נותן לעניים יותר מדי, מאה אלף שקל. אמנם אני מרויח מליון, זה מותר לי… אבל מאה אלף לעניים זה יותר מדי. אז התחיל מעט למעט ולמעט, עד שהכל הלך לו, וחזר לבקתה כמו שהיה.

ואני הכרתי אחד קרוב-רחוק מנתניה, שאמר לי: אין לי שום ברכה, אני עובד ביהלומים אחרי שעה ושתים אין מוטיבציה, אני לא רוצה לעבוד. אמרתי לו: תפריש מעשר ותראה שיהיה בסדר. הוא הפריש מעשר. וחבירו אומר לו: מה קרה לך פתאום קיבלת מוטיבציה? אמר לו: יש לי סוד בסיף, אני נותן מעשר. אמר לו: אתה בחור רווק ויכול לתת, אבל אני יש לי אשה וילדים ואני לא יכול. אמר לו: אל תתן, וכי אמרתי לך לתת? אתה שאלת עניתי לך. והוא הביא לי בחודש הראשון (לפני כמה שנים) ארבע מאות שקל מעשר, ואמר לי: זה לישיבה. אמרתי לו: לא אמרתי לך לישיבה, תתן לעניים. אמר לי: אני לא יודע. בסדר, טוב. חודש הבא הביא לי ארבע מאות ארבעים, וחודש הבא ארבע מאות שמונים. עד שהוא ואשתו היו מרויחים בחודש חמשה עשר אלף שקל. והיה מביא לי אלף חמש מאות שקל.

נולדה להם בת וקראו לה “שני”. שני בגימטריא ש”ס, שיהיה לה בעל שבקי בכל הש”ס… אח”כ הבת הזאת היה צריך לה “ביביסיטר”, הלך לאמו ואמר לה: תהיי ביביסיטר של הבת ונשלם לך שמונה מאות שקל בחודש. אבל הוריד את זה מחשבון המעשר. ואחרי שהוריד את זה הכל ירד והכל התדרדר. לא משחקים עם הקב”ה, בייביסיטר זה שלך, אתה יכול להוריד גם את האוכל שלך? תתן מעשר כמו שצריך.

ויש יהודים טובים באמריקה שנותנים חומש בפשטות. אתה אומר להם: כמה אתם מוכנים לתרום לישיבה? והם עונים: “קודם כל נראה את החשבון שלנו”. יש להם שני חשבונות, חשבון כלפי הממשלה וחשבון כלפי הקב”ה, והחשבון של הקב”ה הם עושים אותו בדיוק, הוא בודק אם גמר את החומש של השנה, ואם עוד לא גמר הוא נותן לך של השנה הזאת.

ויש כאלה שנותנים על השנים הבאות, והתעשרו בכפלי כפליים. יש מכון בירושלים שנקרא “מכון הרי פישל”. אני לא ידעתי מה זה הרי פישל, וחשבתי הכוונה הרים של פישל… אבל זה לא הרים אלא אחד שמו “הרי”. ואשכנזים כותבים אותו בעי”ן – “הערי”, כי העי”ן בשבילם זה סגול. הרי פישל זה יהודי עשיר, שעשה מכון שלומדים בו דיינות. ופעם בא אליו ראש ישיבה שרצה להתרים אותו, והוא אמר לו: שילמתי את כל המעשר של השנה (אולי גם חומש). אמר לו: תשלם לי עבור על חשבון שנים הבאות. נתן לו, ובאותה שנה המזל שלו זינק למעלה למעלה.

שאדם ידע, כשאתה נותן אתה לא נותן לעני, אתה נותן לקב”ה! והוא משלם לך כפלי כפליים. הרבה אנשים שהם קמצנים על ממונם ועל פרוטה, ואח”כ הכל הולך רח”ל.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉