הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א – מצות הצדקה.

הלכה פסוקה (חק לישראל): *מצות עשה ליתן צדקה כפי השגת ידו, וכמה פעמים נצטוינו בה במצות עשה. ויש גם לא תעשה במעלים עיניו ממנה* – לא רוצה להסתכל על העני ומעלים עניו. *שנאמר לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך*.

*וכל המעלים עיניו מן העני נקרא בלייעל, וכאילו עובד עבודה זרה. ומאד יש להיזהר בה, כי אפשר שיבוא לידי שפיכות דמים, שימות העני המבקש אם לא יתן לו מיד* – עד שהוא מתעכב לתת לו או דוחה אותו כל יום, יכול למות בר מינן. *כעובדא דנחום איש גמזו* – שפעם לא נתן לעני מיד והעני נפל לפניו, והוא קילל את עצמו וסבל אחר כך.

*לעולם אין אדם נעשה עני מן הצדקה, ולא דבר רע ולא נזק מתגלגל על ידה, שנאמר “והיה מעשה הצדקה שלום”. וכל המרחם על העניים, הקב”ה מרחם עליו. הצדקה דוחה את הגזירות הקשות, וברעב תציל ממות, כמו שארע לצרפית* – פעם הייתי צריך הרבה פעמים להתפלל בבית, ופעם אחת הלכתי לבית הכנסת, וכשחזרתי הבן הקטן אמר לי שאחותו “מתה”. ובאמת היא נדרסה באוטובוס, ובזכות הצדקה שנתתי בבית הכנסת, כמה שקלים ואולי כמה פרוטות, לעני אחד או שנים, היא ניצולה בנסי נסים. ברוך ה’ לעולם, אמן ואמן.

*לע”נ גאולה בת אסתר, ואורנה בת זהבה*