close
הלכה יומית – אותיות שמותר למחוק בספר תורה
מרן ראש הישיבה
הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט"א
לע"נ גאולה בת אסתר, ואורנה בת זהבה
לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ: https://chat.whatsapp.com/FFhtfl5kCZOB6sqClEby6G
הלכה פסוקה (הרמב”ם הל יסודי התורה פ”ו הל’ ג’-ה’): *כל האותיות שנטפלים לשם מלפניו, מותר למוחקם, כגון ל’ מלה’* – “לה’ הישועה על עמך ברכתך סלה”. אם יש משהו בלמ”ד, מותר למחוק את זה. *וב’ מבאלקים, וכיוצא בהם, אינם בקדושת ה’* – ולכן מותר למוחקם.
*אבל כל הנטפל לשם מאחריו, כגון כ’ של אלקיך, וכ’ מ’ של אלקיכם, אינם נמחקים, והרי הם כשאר אותיות של שם, מפני שהשם מקדשם* – מה שלפניו נמחק, ומה שאחריו אינו נמחק. *ואע”פ שנתקדשו ואסור למוחקם, מי שמחק אותם אינו לוקה, ומכין אותו מכת מרדות* – מדרבנן.
*אם כתב א’ ל’ מאלקים* – כתב חצי שם. *או י’ ה’ מהוי”ה, אינו נמחק. ואין צריך לומר יה* – למשל “עזי וזמרת יה”. *שהוא שם בפני עצמו, מפני שזה השם מקצת שם המפורש. אבל הכותב ש’ ד’ משדי, אין בזה כלום* – כתב “שד”. *צ’ ב’ מצבאות* – כתב “צב”, ולא גמר את המלה. *הרי זה נמחק* – מותר למחוק, כשיש צורך כמובן.
*שאר הכינויים שמשבחים בהם את הקב”ה, כגון חנון ורחום הגדול הגבור והנורא נאמן קנא וחזק וכיוצא בהם, הרי הם כשאר כתבי הקודש, ומותר למוחקם* – כשיש צורך בדבר.
(יום שלישי כ”ז חשון התשפ”ב)