הלכה יומית (חמישי) – א. ויקח שש מ”אות” רכב בחור. ב. מתי מותר לברור בשבת? ג. כשרות בני העדה ההודית.

בקריאה שקרא היום “בר מצוה”, יש פסוק נחמד מאד: “ויקח שש מאות רכב בחור”. ותשמעו חידוש של מהר”ם שיף, שהיה גאון אדיר, ויש לו כמה חידושים שנדפסו בסוף מסכת חולין, וכל חידוש שורה אחת כמה מלים, זה הכל. ואמר כך: ויקח שש מ”אות” רכב, המלה “רכב” עולה מאתים עשרים ושתים, תוריד ממנה שש, נשאר מאתים ושש עשרה כמנין “בחור”, אז אם תקח שש מ-אות רכב – בחור.

ותמיד היה קשה לי על דבריו, הרי כתוב “מאות” לא “ממלת”. אבל אח”כ מצאתי ראשונים שכתבו “אות” במקום מלה, ומצאתי כמה מקורות לזה. לכן החידוש הזה יפה מאד, אם תקח שש מ-אות “רכב” עולה “בחור”.

*

והלכה מבן איש חי על בורר. “בורר” זה מלאכה שהרבה לא יודעים אותה. אסור לברור פסולת מתוך אוכל, רק אוכל מתוך פסולת. ודבר שני, על מנת לאכול מיד. תוך שעה זה בסדר. ויש מחמירים תוך חצי שעה, אבל אני הוכחתי כדעת הבן איש חי, שתוך שעה ואפילו תוך שעתיים זה נחשב לאלתר. ודבר שלישי, שלא לברור בכלי בנפה וכברה אלא לברור ביד. זה שלושה דברים: בורר אוכל, ביד, ומיד. סימן לדבר אוכל מיד ביד – ראשי תיבות אין משום בורר.

*

אני רוצה לדעת מאיפה באה משפחת “הוד” [משפחת חתן בר מצוה שהיה בבית הכנסת. ואגב, מרן אמר לו: “חתן” ראשי תיבות ח’ ימי מילה, תפלין, נישואין]. מההודים. ולכן נקראים “הוד”. יש אנשים מטילים דופי בהודים. אבל פעם ישבו עשרה חכמים מגדולי הפוסקים, הרב אלישיב והרב עדס והרב עובדיה הדאיה ועוד רבנים, ישבו יחד עם רבי יצחק נסים שהיה ירא הוראה, והחליטו שהם יהודים גמורים. ובא שוטה אחד שרצה לכתוב על רבי יצחק נסים שהוא לא יודע ללמוד, ומה כתב לו? “הסוחר מבגדד”. רבי יצחק נסים היה סוחר, אז מה? אתה לא מתבייש? אתה אומר “הסוחר מבגדד”? הוא תלמיד חכם גדול. ועשרה רבנים כולם “סוחרים מבגדד”?! הרב אלישיב היה מבגדד?! אבל ככה עושים אנשים. ויש כאלה מתפתים אחרי ההבל, “אחרי ההבל ויהבלו”. לכן ההודים כשרים גמורים.

ועד שאתם מחפשים בעיות בהם, תחפשו בעיות ברוסים שאינם יודעים לא תורה ולא יראת שמים. פעם היה גט שנכתב ברוסיה, ובמקום “מותרת לכל אדם” כתוב “מוטרת” בטי”ת, מוטור… ואמרו שכוונתו מותרת, ואפשר ליישב שטי”ת ותי”ו מתחלפות. לכן תפסיקו לדבר ככה על הספרדים, תפסיקו עם המדות הרעות האלה. ההודים כשרים לכל דבר.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉