כתבתי מזוזה על קלף של מגילה, ובאמצע התעוררה אצלי שאלה מצד שני דברים:
א. מצד העיבוד יש לי ספק האם מעבדים במפעל לשם סתם ואז מימלא זה תופס גם למגילה ואז זה בסדר, או שמעבדים לשם מגילה ואז מה הדין?
ב. מצד השרטוט אותו הספק?
לספק הראשון אין לחוש, שמעבדים על תנאי וממילא גם למגילה.
לספק השני, השרטוט אינו צריך מעיקר הדין לשמה, ולכן גם אם שרטטו לשם מגילה מועיל גם למגילה כיון שהלשמה אין צריך מעיקר הדין.
העטים החד פעמיות כגון פילוט ודומיו גורמים נזק לסת”ם ולאחר זמן מחליפים צבעם וגורמים לנזק בלתי הפיך שומר נפשו ירחק מהם. וכתוב ויתייג בנוצה או קנה או נירוסטה בטבילה כדין כנהוג.
מותר. כתב מרן בשולחן ערוך (סי’ תקמה ס”ג )כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו . וכתב הרב אליה רבא שהוא הדין אם כותב לאחר בחינם מותר.והביאוהו הכה”ח ס”ק כד והמשנב בשעה”צ אות יג
אין לי עסק בנסתרות, מה שאני יודע שהקלפים המעובדים בסיד “מקובלים” בישראל כבר מזמן רבנו תם (זה קרוב לאלף שנים), ונתפשט המנהג לכתוב עליהם בכל תפוצות ישראל, מזרח ומערב צפון ותימן. ולא שמענו מי שעורר על כשרותם עד הדור האחרון, דור מה רמו עיניו…
לעומת זאת הקלפים המעובדים כיום בעפצים (כביכול) כדין הגמרא, נמצאים בחשש פיסול מעיקר הדין, ולא רק ע”פ הקבלה. וכפי שביאר באורך הרה”ג ר’ שי מנדלאוי באור תורה תשע”ה (כסלו סי’ כ”ז, טבת סי’ ט”ל), וגם חיבר ע”ז קונטרס שלם ומקיף בשם “עיבוד קלף בסיד”, ניתן להשיגו אצלו בטל: 0556682264.