אם יש ל'דנא' משמעות שונה מדוע בכמה מקורות בחז"ל מופיעה המילה בצורה זו?
לשם דוגמא: דניאל (ב יח): וְרַחֲמִין לְמִבְעֵא מִן קֳדָם אֱלָהּ שְׁמַיָּא עַל רָזָה "דְּנָה" וכו'. וכן במקומות נוספים רבים בארמית התנכי"ת.
הקדמת הזוהר דף א עמ' ב "ועל רזא דנא". ובעוד מקומות רבים הפזורים בזוהר.
בבלי תענית (יב.) - להן כל איניש דייתי עלוהי מקדמת "דנא" ייסר.