Menu
שאל את הרב
print
אא

במחילה זה לא אני אמרתי שאין להם בחירה אלו הם דברי רבי חיים מוולוז'ין בעל נפש החיים בספר כתר ראש ומהירושלמי שציטטתם שלא יהא צווח לומד הרמב"ן שזה איסור ע"ז [שמות כ"ג][ובדרשת תורת ה' תמימה] ובמהר"ל מפראג נתיבות עולם נתיב עבודה פרק יב דאין לבקש מהם וברמח"ל בדעת תבונות". שאין אחר תחתיו שיהיה לו שליטה בעולם, דהיינו שאין שום שר ולא שום כח שני, כמו שחשבו עובדי עבודה זרה. ולא עוד, אלא שהוא לבדו משגיח על כל בריותיו השגחה פרטית, ואין שום דבר נולד בעולמו אלא מרצונו ומידו, ולא במקרה, ולא בטבע, ולא במזל, אלא הוא השופט כל הארץ וכל אשר בה, וגוזר כל אשר יעשה בעליונים ובתחתונים, עד סוף כל המדרגות שבכל הבריאה כולה" ולא שאלתי אם מותר לפנות אליהם אלא רציתי לדעת אם יש יישוב למנהג עפ"י דרך מותרת בכבוד רב

הרב רזיאל כהן

הנני עונה כאחת על שתי השאלות האחרונות, ואקוה שיספיק לנו בזה לסיים את הדיון.

מה שהביא בשם ר’ חיים מוולאז’ין. הנה עד שמביא מדבריו להחמיר, אדרבא יביא ממנהג כל ישראל זה מאות שנים לומר ברכוני לשלום וכו’. וגם הגר”ח מוולאז’ין לא הקהיל קהילות ומחה בפומבי על איסור ע”ז שעוברים העם באמירתם זו. וכן החת”ס סי’ קס”ו המצויין בדבריך, אף שיישב שיטת מהר”ל מפראג שהחמיר בענין זה, אבל העיד שלמעשה הוא עצמו אומר עם הציבור פזמון מלאכי רחמים וסליחה, והן אל כביר לא ימאס. ע”ש. ומה שטענת עלי ממה שאמר הגר”ח מוולאז’ין שאין למלאכים בחירה, אינה טענה עלי, אלא אדרבא תקשה עליו מהגמרא בכמה מקומות שהבאתי בתשובתי הראשונה דמוכח שיש להם בחירה. ובאמת דברי הגר”ח מוולאז’ין הנ”ל לא נכתבו על ידו ממש, אלא מכתבי התלמידים ששמעו מפיו, ולא ייבצר שיש בהם אי-דיוקים, ולכן אין לבנות עליהם בנין.

ומה שהביא כת”ר בשם הרמב”ן (שמות כ’ ג) שיש איסור ע”ז בפנייה למלאכים אע”פ שמודה שהכח הגדול לקב”ה, כמדומה שלא העתיק דבריו נכונה, וזו לשונו שם: יאמר שלא יהיה לנו בלתי ה’ אלהים אחרים מכל מלאכי מעלה ומכל צבא השמים הנקראים אלהים… והיא מניעה שלא יאמין באחד מהם, ולא יקבלו באלוה, ולא יאמר לו אלי אתה. ע”כ. ודבריו אינם צריכים פירוש, שאינם מכוונים כלל לענין שאנו דנים עליו.

ומה שהוספת אח”כ לציין לדברי הרמב”ן בדרשת תורת ה’ תמימה, הנה גם שם (במהדורא שלפני פרק ט”ז) לא כתב כלל שיש איסור ע”ז בפניה למלאכים, אלא במי שעובד למלאכים בחשבו שיש להם יכולת, או להיותם מליצים בינם ובין האל (ואיסור זה כבר נזכר ברמב”ם פ”ה מהל’ ע”ז ה”א), ורק אח”כ הוסיף: “ונראה שאפילו להתפלל להם על דרך זה אסור לנו כמו שאמרו בהגדה” (וכאן ציטט מן הירושלמי שהעתקתי בתשובתי הראשונה). ולפ”ז אסור לנו לומר מיכאל שרא רבא קום ובעי רחמין וכו’. עכ”ל. ובודאי שגם לדעת הרמב”ן אין בזה איסור ע”ז גמור, וכפי שנראה גם מלשון הירושלמי שאינו איסור ממש. ועכ”פ בזה מנהג העולם זה מאות שנים דלא כהרמב”ן, וכמדומה שזולתו לא מצאנו בראשונים ובפוסקים (עד מהר”ל מפראג) שהזהירו על אמירת סליחות מעין אלו, אע”פ שבודאי היו נפוצות בימיהם. בכל אופן גם אני לא נדרשתי ולא הכרעתי למעשה בנושא זה, רק ציינתי בתשובתי הראשונה (כתוספת לעיקר התשובה) שמצינו כבר בתורה (לפי חלק מן השיטות) שפנו אל המלאכים בבקשת עזרה גמורה. ותו לא.

ומה שסיימת שאינך שואל אם מותר [לומר “התכבדו מכובדים”], אלא שואל אם יש יישוב למנהג – הנה אין זה מנהג בעלמא לומר כן, אלא הוא דין הגמרא, ויישוב טוב לגמרא כבר קבלת בתשובתי הראשונה. וכעת הנני מוסיף לבאר שגם לדברי הרמב”ן ודעימיה שציינת, אין כאן תפלה אליהם שירפאו אותו וכיו”ב, אלא בקשה מהם שימתינו לו, ובזה בודאי אין בית מיחוש גם לשיטתו, דלא גרע מאדם שמבקש כן מחברו. [ורק לדברי הגר”ח מוולאז’ין שאין למלאכים בחירה כלל לא מובנת עניינה של בקשה זו, אבל אין זו קושיא על הגמ’, אדרבא היא קושיא עליו מהגמ’ וכאמור, וייתכן שידחוק לפרש הגמ’ כמו שכתבתי בתחילת תשובתי הראשונה שבקשה זו אינה אלא דרך כבוד ודרך ארץ בעלמא].

שאלת המשך:

אנוכי תולעת ולא איש וחלילה לי מלדון עם רב רק לבקשת האמת רצוני להעיר לגבי הראיה מלוט והמלאכים לא מבעיא לרש"י שמפרש אל נא אד' שזהו שם של קודש וכך הוא בחז"ל בשבועות כפי שציינתם וכתב הרמב"ם בענין זה והאומר שהוא חול לא אמר כלום[באור שמות קודש וחול הובא בתורת הרמב"ם עה"ת] אלא אפי' החזקוני כותב כך חול הוא זה ולפיכך סיים כאן את הפסוק ואח"כ חזר להתפלל להקב"ה הנה נא מצא עבדך חן ולפי המסורת קודש הוא וכתיב באלף דלת ע"כ א"כ ההמשך לכו"ע פניה להקב"ה וכפי שאמרו חז"ל בענין זה מי שבידו להמית ולהחיות והשתא מצאתי מציאה יפה שיונתן תרגם ואמר לוט לותה בבעו מינך אמתין לי שעה זעירא עד דנתבוע רחמין קדם ה' והיינו שפנה למלאכים להמתין שיבקש מהקב"ה ולא שביקש מהם וראיתי ציטוט מהרמב"ם במורה נבוכים ב' ז' שמסביר על בחירה מאוד מצומצמת שיש להם עכ"פ מסתבר שפשוט לא הבנתי את כוונתכם וזהו שאמרתם "מרווח עשיה לפי שיקול דעתם" אבל לא שאפשר להתפלל ח"ו אליהם אלא שאמרתם שבקשה באותו מרווח איננה ע"ז הבנתי נכון? שוב סליחה על ההטרחה של כת"ר שליט"א

הרב רזיאל כהן

פירושך בחזקוני הוא אמת ונכון. אבל עדיין לא יצאנו מכלל מחלוקת, ובתשובתי הראשונה ציינתי לרבנו בחיי והרד”ק שלא פירשו כן, ודבריהם מסתייעים ממדרש שכל טוב (מובא באוצר המדרשים) על הפסוק הנה נשאתי פניך וגו’: אמר לו גבריאל בשביל שחלקת לי כבוד וכו’. ע”ש. וזכורני שבעבר ראיתי שהגר”ח קניבסקי נר”ו נשאל על זה, והשיב שמדרשים חלוקים הם (וכעת קשה עלי החיפוש). וכעת ציינת לנו את דברי הרמב”ם במורה נבוכים (ח”ב פ”ז), ועיינתי שם ומצאתי שגם בדבריו מבואר שמבין בפשיטות שהמלאך בעצמו הוא שאמר ללוט הנה נשאתי פניך וכו’. כיעו”ש. ואם כי לדינא בודאי אין לזוז מן המפורש בגמרא בשבועות ששם זה הוא קודש, אבל כל כוונתי בצייני למעשה של לוט בתשובתי הראשונה, היתה לומר רק שענין הבקשה מן המלאכים אינו דבר מופרך. ויש לו אסמכתאות.
אגב, גם בגמרא בשבועות הנ”ל לא הכריחו ששם זה קודש מעצם הבקשה שביקש לוט להניח את צוער (ייתכן מפני שבאמת זה לא מופרך לבקש ממלאך, וכנ”ל), ולא הוכיחו שלוט מדבר עם הקב”ה אלא מחמת שאמר לוט “ותגדל חסדך…. להחיות את נפשי” ומשמע שמדבר עם מי שבידו להמית ולהחיות. ע”ש.
מה שכתבתי בתשובתי הראשונה ש”יש למלאכים מרווח עשיה”, אכן כיוונתי לבקשת התכבדו מכובדים וכו’ שמרוני עזרוני המתינו לי וכו’, וזה מוסכם לכל הדעות (זולת להגר”ח מוולאז’ין שציינת באחת משאלותיך הקודמות), אבל להתפלל אליהם ולבקש בקשות הרי זה שנוי במחלוקת שנידונה כאן באריכות.
שמחתי מאד לדון עמך, ועל ידך נתלבנו הדברים יותר. ותודה רבה. אלא שהאכסניא הנוכחית מיועדת בעיקר לשאלות קצרות בהלכה למעשה, ולא למשא ומתן ארוך בהשקפה.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן