Menu

שאל את הרב

סינון אפס

רבנים

נושאים

עבור לשאלה מספר:

מאגר שו"ת (סה"כ 18067 שאלות)
המעניינים
אחרונים
הנצפים ביותר

להעביר אש מנר דולק לנר אחר לצורך יום טוב השני

אסור להדליק נר של יום טוב שני לפני השקיעה, שעדיין הוא יום טוב ראשון, וכן בנר נשמה. אלא יש להמתין עד צאת הכוכבים של יום טוב הראשון ואח"כ להדליק נר של יום השני. וכן נר נשמה. ועיין בהערות איש מצליח למשנה ברורה (סימן תקי"ד הערה 3) שאפילו שמתחיל להחשיך גם קודם השקיעה של יו"ט ראשון, והיה מקום להתיר להדליק נר של היום השני להאיר את הבית, בזמנינו שיש חשמל לא שייך היתר זה. ע"ש.

מלשון מרן השו"ע משמע שזה דיעבד וכן הוא לדעת רבינו האר"י אולם כתבו האחרונים שהגר בעלייה(קומה שניה) ויש לו חלון למעלה מעשרה רשאי להדליק שם אפילו לכתחילה(עיי' בתורת המועדים).

מהו "צד העליון" בשופר?

ע"פ מנהג האר"י צריך להנמיך מעט את השופר מתחת לפיו ונמצא הצד העליון שבו הוא תוקע בפיו למעלה והצד הרחב מתחתיו מעט.

כוונת הגמרא שם כפשוטו, שהרי קודם אמרה הגמרא שלא מחזיקים סתם עדים שקרנים וכנגד סברא זו אומרת הגמרא שאף על פי כן נראה לומר שזייפו כלומר שסברא זו כמעט ודאית שהרי עדיפא מהסברא שסתם עדים אינם שקרנים וכך שיעור לשון הגמרא כיון שלא הוציא בחיי אביהם שמעינן מזה שזייפו. ולכן תולין יותר לומר שזייפו ממה שאין העדים שקרנים

לימוד תורה לעילוי נשמת – מי מרוויח?

כתב מרן הגר"ע יוסף שליט"א בספרו הבהיר יביע אומר (חלק ז' חלק יו"ד סימן י"ז אות ב') שהמחזיקים ידי הלומדי תורה לא מחסרים כלום משכר הלומדים תורה. עיין שם. ואם כן הוא הדין לנדון זה שאינו מפסיד כלום.

עיין תוספות במקום בדבור המתחיל ממדינת הים.

חלוקת זכויות לימוד תורה

כתב מרן הגר"ע יוסף שליט"א בספרו הבהיר יביע אומר חלק יו"ד (חלק או"ח סימן נ"ה) גבי תלמיד חכם שאומר קדיש על אביו ואמו שראוי לקבל תשלום שיאמר הקדיש גם על נפטרים אחרים, וא"כ משמע שהוא הדין לנדון זה שרשאי לעשות כן. ובפרט לפי מה שכתב בחלק ז' (חלק יו"ד סימן י"ז) שודאי התשלום של יששכר וזבולון אינו לוקח מזכיות התלמיד חכם כלל ועיקר. עיין שם.

נראה מדברי רש"י שיש שני סוגים של יסורים של אהבה. שאין לו עוונות היסורין להרבות שכרו, וכשיש לו עוונות היסורין לכפר על עוונותיו. ורש"י הוכרח לפרש כן, דבעמוד א' מדובר כשפישפש ולא מצא עוונות וא"כ בעמוד ב' הייסורים לזכותו להרבות שכרו בעולם הבא. טוב היה אם היו בניו בחיים ונמצא מזכים אותו ומרבים שכרו בעוה"ב במעשיהם, משא"כ לכפר על עוונותיו שאין הם יכולים במעשיהם, ולכן האבלות היא מכפרת על עוונותיו.

לכרוע ב"בריך שמיה"

בכף החיים (סופר) כתב בסימן קי"ג (ס"ק י"ב) שאין לכרוע, וכמו שכתב מרן השלחן ערוך שם שאין לכרוע אלא במקום שתקנו חכמים, כגון במודים. ואולם בהגהות איש מצליח שעל המשנה ברורה (שם) הביאו משם היבי"א (בח"ה סי' ח' אות ד') שמותר לכרוע, שכיון שאומר דסגידנא ולא משתחוה נמצא כדובר שקר. ע"ש.

אינו חייב מן הדין להתענות אולם טוב הדבר לאדם בריא, אבל מי שהוא פועל וכיו"ב שקשה לו להתענות רשאי לפדות בצדקה שיעור סעודה כ-10 ש"ח. ויש ליזהר טוב מעתה. (יביע אומר חלק שני סי' כ"ח).

+ טען עוד
לא מצאת את התשובה?
שלח שאלה לרב

שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן