Menu

שאל את הרב

סינון אפס

רבנים

נושאים

עבור לשאלה מספר:

מאגר שו"ת (סה"כ 17026 שאלות)
המעניינים
אחרונים
הנצפים ביותר

המילים “לא” ו”לו”, חולם חסר וחולם מלא

א) לא.
ב) לא שמענו.

האם יש הבדל בלשונות “דכתיב” לבין “שנאמר”?

בדרך כלל אם זו מימרא דל אמוראים כתוב דכתיב שהיא לשון ארמית, ובמימרות של תנאים (לפעמים גם אמוראים של א”י) – לשון שנאמר שהוא בלשון הקודש.

שמיעה טעמי המקרא באוזניות

נראה שאפשר, דלא גרע מהמסמנים לקורא בתורה, ע’ ברש”י ברכות (דף ס”ב ע”א ד”ה טעמי תורה). ועכ”פ לא כדאי שהדבר יגרום למחלוקת בביהכ”נ.

האם מותר לאכול בכלי חד כמו סכין?

עי’ בחולין (דף י”ח) שבודקים סכין שחיטה בלשון.
לעצם הענין ודאי שצריך ליזהר אם עושים זאת, אך איסור לא שמענו.

האם מותר לומר קדיש כלימוד או כשיר?

נראה שמותר, וכן מוכח מלשון הרב בית יהודה (עייאש או”ח סו”ס ה’) דאונן שאומר קדיש לא יענו אחריו קדיש “דהו”ל כמי שאומר קדיש בעלמא להתלמד ולא לשם חובה”. ע”כ. וכן המנהג פשוט שמלמדים קדיש להתלמד.
וכן מפורסם הקלטה כזו מהגר”ע יוסף זצוק”ל.

ביאור המשנה בפרק במה מדליקין במסכת שבת

באמת זו שאלה כללית ומצינו כיו”ב בעוד מקומות, ויש כלל שאומרים בכיוצא בזה: דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר.

לגוף השאלה למה פירט התנא גבי במה מדליקין נראה שכיון שדבר זה צריך בדיקה במציאות אם האור מסכסכת או לא, אדרבא הוכרח התנא לפרש מינים המצויים בימיו כדי שיהיה הדין מצוי בידי כל אדם, ועם כל זאת לא נמנעה הגמ’ לתת טעם כללי בדין זה ללמוד למקומות אחרים (כמבואר שם דף כ”א).

ומאידך דיני בישול הגמרא קיצרה ועם כל זאת דקדקו הראשונים מסוגיה הנ”ל ומעוד סוגיות (ברכות לז: ושבת מ: ועוד) שאר דיני בישול והכול נכתב בקיצור והטעם לזה כנ”ל דד”ת עשירים וכו’.

שפיתת קדרות

כבודו צודק שמלשון מרן משמע שמותר אף לכתחילה, ומ”מ למעשה יש להחמיר בזה לפמ”ש המאירי בע”ז (דף י”ב ע”א) דאף שהסכים לדברי התוס’ דשרי אף לכתחילה, מ”מ למעשה כתב שיש מחמירים וכ”ש בזה”ז וכו’. ע”ש.

וכ”כ בס’ ערוך השלחן שם (אות ל”ד). וכ”מ מדברי מרן הגרע”י זצ”ל בכף החיים שם (אות קט”ז).

[כידוע שמרן הגרע”י זצ”ל כתב מסי’ קט”ז בסופו ואילך].

שלא ברכו בתורה תחילה

לכאורה פירוש זה דחוק כי א”כ הכוונה שלא ברכו תחילת ברכות התורה, ואילו הלשון שלא ברכו תחלה, משמע שלא ברכו כלל תחילה. וכמדומה שהב”ח התייחס ללשון זו “תחילה” – לפי דרכו – שלא העריכו התורה כראוי כדי שיברכו תחלה, כי ע”י הברכה תחילה מראה חשיבות לדבר, וצריך לבדוק בשאר פירושים אם התייחסו ללשון זו לפי דרכם.

צוואת ר יהודה החסיד

ה’ באב יום הילולת מרן האריז”ל

כתב מרן הגרע”י זצ”ל בספרו יביע אומר חלק ב’ (א6בהע”ז סי’ ז’) שישנו את שמה של הבחורה ושיתרגלו בכלה שלושים יום, ותקבל ברכה מכמה גדולי הדור ואז אין כל חשש בזיווג זה, עכ”ל הטהורה.

[אגב אם שם הכלה וחמותה שוים ויש שם נוסף לאחת מהן בזה יותר קל להקל כמ”ש כמה אחרונים הרב תירוש ויצהר (סי’ כ”ד) בשם החת” שעשה מעשה כן. וכ”כ בכרם שלמה (א”ע סי’ ב’)].

בדין הרודף אחר חבירו להורגו

לכאורה פשוט כהצד השני דהרי אינו חשוב כרודף אלא באופן שע”י ביאתו קעביד איסורא (שחייבים עליה מיתה כמבואר בסוגיה שם), וא”כ בקטן כה”ג פשוט דלא יצילו בנפשו.

+ טען עוד
לא מצאת את התשובה?
שלח שאלה לרב

שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew