ישיבה לעומת דירה
שאלות נוספות בנושאלכבוד כבוד הרבנים שליט"אהגמרא לומדת שצריך סוכה דירת ארעי ולא קבע ויש מחלוקת ראשונים מאיפה למדנו זאת. וכתב שעה"צ (תרלג, ד) בשם ריב"ב:דכתיב בסכות תשבו שבעת ימים, אמרה תורה צא מדירת קבע ושב בדירת עראי [גמרא], והיינו, מדכתיב תשבו ולא כתיב תדורו [שיטת ר' יצחק בר ברוך]:לכא' בכל התנ"ך ישיבה זה לשון קביעות ומגורים זה ארעי. וכן מצאתי בדברי הרמב"ם במו"נ (א, יא): "ישיבה. תחלת הנחת זה השם בלשוננו לישיבת האדם על המקום, ועלי הכהן יושב על הכסא. ומאשר היה האדם היושב נח עומד על השלם שבעניני עמידתו ומנוחתו, הושאלה זאת המלה לכל ענין עומד נח שלא ישתנה"ולכאורה אם כתוב "תשבו" ולא כתוב "תדורו", זה מראה שצריך דירת קבע, שהרי הכתוב נקט לשון של קביעות ("תשבו") ולא ארעיות ("תדורו"). וא"כ איך למדו מזה את ההיפך, שהדין הוא של דירת ארעי?
הרב משה עטיה
באמת רש”י ור”ח ביארו שלימוד חכמים הוא מדכתיב תשבו שבעת ימים דהיינו סוכה הראויה לז’ ימים.
ושיטת ריב”ב נראה דס”ל דישיבה היא דלא כמו שכתב שם הרמב”ם ומה שהקשת מלשון מגורים – כאן דריש מדלא כתיב תדורו. ודירה היא היא יותר מלשון ישיבה.
וביתר ביאור נראה דכוונת ריב”ב דאף דמצינו לשון ישיבה שפירושה מגורים קבועים כמו וישב יעקב וגו’.
מ”מ מצינו לשון ישיבה שהיא עיכוב גרידא כמו “ואשב בהר” ועוד, ומש”ה דרשו חז”ל מדלא כתיב תדורו שפירושה דירה גמורה, ונקט לשון ישיבה שפעמים משמעותה עיכוב לזמן מה, רמזה תורה שישב דווקא בדירת עראי. [ועי’ כיו”ב בתוס’ שבת דף מ”א ע”ב ד”ה מידי. ודו”ק מינה לנ”ד].
Google
