על יעקב ועקביות

יצחק אבינו די סגור על עשיו, הוא חושב שהוא הראוי לברכות יותר מאשר יעקב, כל הזמן חשבנו שהוא לא בעניינים, תמים כזה שאפשר לעבוד עליו, ועשיו עבד עליו, אבל המקובלים אומרים שבהסתכלות עמוקה, נראה שמבחינה אובייקטיבית עשיו הוא המתאים. ולמה? “ויצא הראשון אדמוני, כולו כאדרת שער”.
 
אדמוני ובעל שער, הם מסימני הגאולה: אדמוני – הוא מסימני דוד המלך עליו נאמר “אדמוני עם יפה עיניים”, שממנו ייצא מלך המשיח, ובעל שיער – הוא סימנו של אליהו הנביא, כמו שמסופר בנביא [מלכים ב, א], שהמלך אחז חלה, ושלח שליחים לבעל זבוב – עבודה זרה – לשאול אותו אם הוא יחיה או ימות, השליחים רק יוצאים לדרך, ומישהו רץ לקראתם, ואומר להם שובו אל המלך, ואמרו לו בשם ה', שבגלל צורת ההתנהגות שלו זבובים יבואו לבקר את נבלתו, הם חוזרים מבולבלים אל המלך ואומרים לו את התשובה, המלך שרוצה לזהות מי האיש מתחיל לחקור את השומעים איך הוא נראה, וכשהם אומרים לו איש בעל שיער… אחז מיד מבין ואומר, אליהו הנביא הוא!
 
ואצל עשיו התאחדו שני הסימנים הללו באיש אחד – אליהו מבשר הגאולה ומלך המשיח!
 
עשיו היה ראוי לגרום ולהביא לגאולה, ולא לחינם רצה יצחק לברכו, הוא היה נראה שקדן ולמדן לא פחות מיעקב… אבל מאורע אחד גילה את אופיו האמיתי, המאורע הזה הוא מותו של אברהם אבינו, ובו ביום שמת אברהם, עבר עשיו על כל שלשת העבירות החמורות… ביום מותו של אברהם אבינו, משליך מעליו עשיו את כל אורחותיו והולך בשרירות ליבו, מה קרה ולמה המאורע השפיע עליו בצורה כל כך קריטית?
 
רמז והסבר אפשר למצוא לדבר, על פי הסיפור המובא בגמרא (ב”מ דף פה:) וכך מספרת הגמ': “אליהו הנביא היה לומד בישיבת רבנו יהודה הנשיא, בראש חדש התאחר מלהגיע, שאל אותו רבי בהתעניינות למה איחרת? ענה לו אליהו הנביא, הייתי צריך להעיר את אברהם אבינו, ליטול לו ידיים לחכות לו שיתפלל ולשים אותו לישון, אחר כך להעיר את יצחק, ליטול לו ידיים, לחכות לו שיתפלל, ולהחזיר אותו לישון, ואותו דבר ליעקב.
 
שאל אותו רבי יהודה הנשיא: למה לא הערת אותם ביחד, והם היו מתפללים ביחד, וחוזרים לישון ביחד, היית חוסך 70% מהזמן? ענה לו אליהו הנביא, שמן השמים לא מרשים לו להעיר את כולם באותו הזמן, כי חוששים שאם יתפללו ביחד כולם בחוזק, יביאו את המשיח לפני זמנו…
 
כלימוד מן הצד נלמד על כוחה של התפילה שהיא חוק מחוקי טבעו של עולם, וכביכול ה' מחפש סיבות להתחמק ממנה, מפני שאם יתפללו ויבקשו כל האבות יחד, הרי זה כביכול מחייב את ה' למלא את מבוקשם, והמשיח יצטרך לבוא טרם זמנו – כביכול הקב”ה מחוייב לנו וקשור אלינו בשלשלאות של ברזל כמו שכתוב “מלך אסור ברהטים”.
 
אבל נחזור לעינינו, מהסיפור הזה ניתן ללמוד שהמצב הזה ששלושת האבות ביחד, הוא מסוגל מאד לגאולה, וביכולתם להכריח מצב של גאולה בעולם, בין אם הזמן מתאים ובין אם לא, ובפרשה שלנו בלבד נמצאים שלושת האבות יחד עד פטירתו של אברהם… כשמת אברהם בטל הסיכוי לגאולה מיידית, ואז… עשיו מאבד את הסבלנות.
 
הוא מוכן להחזיק מעמד לזמן קצר, בתור הכי הכי צדיק אם תבטיחו לו את כתר המלוכה תוך שבועיים, אבל לשלושת אלפי שנות היסטוריה כשמתוכם אלפיים ויותר שנות סבל וגלות – הוא לא מוכן. כל זה מוכיח שהרצון לעבוד את ה' לא בוער לו מבפנים, אבל ליעקב כל זה לא משנה כי הוא אוהב ה' באמת ובתמים, ולא בשביל הרווחים.
 
היכולת להמתין, להתאזר בסבלנות, להמשיך באהבה על כל בעיה, זו כבר העקביות של יעקב אבינו, שנובעת ומוכיחה על לב אוהב, אנחנו סובלניים מאוד כלפי דברים שאנחנו אוהבים, וקצרי רוח לבלי הכר כשמשהו אינו לרוחנו, שנים הם בשבילו ימים אחדים, ככה זה באהבת אמת, אבל עשיו רוצה הכל עכשיו, וזה מכשול!
 
עשיו מוכן לעשות רק אם זה כאן ועכשיו, תן לו את זה קצר בלי לשגע אותו, יעקב עקבי ומתנהל לאיטו, לאט אבל בטוח, כבני בניו של יעקב בואו נמשיך בדרכו:
 
שינויים קטנים אך עקביים הם הדרך לגאולה, שבוא תבוא לא תאחר.