אבות – פרק ה’ משנה י"ח
כָּל־הַמְזַכֶּה אֶת־הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ. וְכָל־הַמַּחֲטִיא אֶת־הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. מֹשֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת־הָרַבִּים, זְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: צִדְקַת יְיָ עָשָׂה, וּמִשְׁפָּטָיו עִם־יִשְׂרָאֵל. יָֽרָבְעָם בֶּן־נְבָט חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת־הָרַבִּים, חֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: עַל חַטֹּאות יָֽרָבְעָם אֲשֶׁר חָטָא, וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל: ספר שדן בדבר שנקרא 'אלינג' (כח רוחני בידיים) | כשמזכירים שם של צדיק ורשע יש חובה לומר 'להבדיל'? | הזכות הגדולה שיש לגוי שהמציא את הדפוס | מדוע אומרים זכותו 'יגן עלינו' ולא 'תגן עלינו' על אף שזכותו זה נקבה? | חריפותו של ירבעם לקבוע חג בט”ו חשון | היכן נעלמו עשרת השבטים? | מבטא האשכנזים לקמץ.
כָּל־מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ, הוּא מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים אֲחֵרִים, הוּא מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. עַיִן טוֹבָה, וְרוּחַ נְמוּכָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה – מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. עַיִן רָעָה, וְרוּחַ גְּבוֹהָה, וְנֶפֶשׁ רְחָבָה – מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. מַה־בֵּין תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ לְתַלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע? תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, אוֹכְלִין בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְנוֹחֲלִין בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ. וְאוֹצְרוֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא: אֲבָל תַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע יוֹרְשִׁין גֵּהִנָּם, וְיוֹרְדִין לִבְאֵר שַׁחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת, אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצֽוּ יְמֵיהֶם. וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ: איך בלעם היה עושה עין הרע? | מדוע לא טוב להיפגש עם אנשים בבית? | מידת הנשתוון | ההבדל בין נפש שפלה לרוח נמוכה | ריבוי מקורות בכתיבה | ההבדל בין כבוד בכתיב מלא לבין כבד בכתיב חסר | תאוותם הגדולה של הרופאים באמריקה לכסף | השמחה שיש בהסתפקות במועט | הסגולה שיש באמירת הפסוק 'לישועתך קיותי ה'' בשבעה אופנים | הכח שיש בתפלה ישירה לבורא עולם – אשרי אדם בוטח בך.