הלכה יומית (יום שלישי) – א. לקבל את האמת ממי שאמרה ב. “נבל תבול”

בפרשה שלנו רואים דבר נפלא. יתרו בא אל המדבר אשר הוא חונה שם הר האלקים, והוא מדבר עם משה רבנו שהתפרסם בעולם כולו, ונותן לו עצה: “מה הדבר הזה אשר אתה עושה לעם, מדוע אתה יושב לבדך, וכל העם נצב עליך מן בוקר עד ערב, שמע בקולי איעצך ויהי אלקים עמך”. רש”י כותב “ויהי אלקים עמך” – המלך בגבורה. חכם אחד בחו”ל לא הבין את זה, ואמר הִמֶלֶךְ בגבורה, כלומר תמלוך עליהם בכח. התלמידים סיפרו לי את זה, ואמרתי להם: לא ככה, “המלך” פירושו תתייעץ, תשאל את הקב”ה, אם מסכים טוב, ואם לא אני כלום.

וכתוב “וישמע משה לקול חותנו ויעש כל אשר אמר”, עשה כל מה שאמר לו. לא כתוב וישמע משה לקול ה’ אלא לקול חותנו. צריך לכבד בן אדם, ואפילו אדם שהוא עם הארץ דאורייתא, שלפני כמה זמן היה עובד עבודה זרה, אפילו הכי הוא אמר עצה טובה, היא תיכתב בשמו בתורה, והפרשה תיקרא בשמו, ומשה רבנו שומע בקולו. ללמדנו כמה אדם חייב להודות על האמת, ולקבל את האמת ממי שאמרה. הרמב”ם כותב: אל תקבל את האמת מפי גאון אדיר, אלא ממי שאמרה, ממי שאמר את האמת אתה שומע ומסכים, תקבל את זה.

ויש רמז בפסוק שם, שאמר לו “נבל תבול”, המלה “נבל” (בלי וא”ו) עולה 82. משה רבנו ביציאת מצרים היה בן שמונים, ואחרי שנה של עשר המכות בן 81, אז אמר לו יתרו: שנה הבאה תהיה בן 82, נבול תבול, אין לך כח… לכן אל תעשה את זה, תמנה שרי עשרות שרי מאות ושרי אלפים, ואתה תחיה עד מאה ועשרים.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉