הלכה יומית (יום שני) – א. “כי ברח העם”. ב. “שש מאות רכב בחור”. ג. למה משה רבנו אמר לפרעה רק שלושה ימים?

“ויוגד למלך מצרים כי ברח העם”, מה הפירוש כי ברח העם? העם ישב מאתים ועשר שנים כמנין “ברח”, והם צריכים לשבת עוד, עד ארבע מאות שנה.

“ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים”, מהר”ם שיף אמר חידוש יפה על זה (יש כמה דרושים נחמדים שלו בסוף מסכת חולין, כל דרוש שורה וחצי, החידושים שלו מבריקים), המלה “רכב” זה מאתים עשרים ושתים, אם תקח ותוריד שש, ישאר לך מאתים ושש עשרה, כמנין “בחור”. וזה “ויקח שש מ-אות רכב – בחור”. שמעתי את זה בילדותי, והיתה לי קושיא על זה, מה זה “מאות”? צריך לומר “ממלת” רכב. אבל אח”כ מצאתי בתיקוני זוהר ובמקומות אחרים, שקוראים למלה “אות”, כי אות זה סימן. לכן “ויקח שש מ-אות רכב – בחור”.

פעם מישהו שאל אותי, למה משה רבנו אומר לפרעה “דרך שלושת ימים נלך במדבר”? שיגיד לו: אנחנו יוצאים לגמרי. וזו שאלה. הוא היה מסביר ומרחיב את השאלה, ואני בינתיים התפללתי שאמצא תשובה מיד, ומצאתי תשובה. אמרתי לו: אתה יודע מה זה “דעת קהל”? אמר לי: כן, דעת קהל פירושו שכל העולם חושב אחרת. ואפילו הגרמנים ימ”ש וזכרם הביאו את היהודים לתוך המקומות שלהם, ואמרו להם “העבודה משחררת”, כביכול עושים עבודה להתנקות, והם שורפים אותם שם. זה “דעת קהל”. ובזמן משה רבנו לא היה מושג כזה של עבדים משתחררים, אלא עבד נשאר הוא ובניו ובני בניו לדורי דורות, “לעולם בהם תעבודו”, ולכן משה רבנו יודע שאם יאמר לפרעה תשחרר לי את ישראל, יגיד לו: מה פתאום? ישראל עבדים מאתים שנה, ופתאום אתה לוקח אותם? לכן אמר לו רק שלושה ימים. ואם אתה לא מסכים אפילו שלושה ימים, מגיע לך מכה ועוד מכה ועוד מכה, עד שבסוף אמר: “קומו צאו”, בלי תנאי. ולכן יצאנו לגמרי.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉