הלכה יומית – א. הפטרת פרשת “בשלח”. ב. האשכנזים מאריכים בהפטרה

ההפטרה של פרשת “בשלח” ארוכה מאד. האשכנזים מתחילים מכל הסיפור של דבורה וברק וסיסרא וכו’ ואח”כ ממשיכים “ושר דבורה”, אבל הספרדים אין להם סבלנות… אומרים רק “ותשר דבורה”. בשביל מה כל הסיפור כולו? אנחנו צריכים רק למצוא את הצד השוה בין ההפטרה לפרשה, ומה הצד השוה? “אז ישיר משה” – “ותשר דבורה”. על מה שרה? אתה יודע מתוך השיר.

לכן תמיד האשכנזים מאריכים יותר בהפטרה, והספרדים מקצרים בה. אמנם לפעמים יש סיבה הלכתית לזה, כי צריך להיות בהפטרה לא פחות מעשרים ואחד פסוקים, והאשכנזים משתדלים להגיע למספר הזה. ונדמה לי שמונה או תשע פעמים האשכנזים מאריכים בהפטרה בגלל הדבר הזה. אבל לפעמים זה לא ככה, כי “ותשר דבורה” יש בה עשרים ואחד פסוקים, ובכל זאת הם מאריכים יותר. אלא שהם רוצים לדעת על מה שרה דבורה.

אנחנו אומרים כל יום בתפלה “ויושע ה’ ביום ההוא”, איזה יום? אלא לפני כן אמרנו “ואת הים בקעת לפניהם ויעברו בתוך הים ביבשה” – “ויושע ה’ ביום ההוא”, ונמצא שיש קשר בין הדברים. “ויברך דוד” כתוב בנחמיה, וההמשך כתוב במקום אחר, וא”כ “ביום ההוא” זה חוזר על ההמשך, לכן צריך להיות קשר בין הדברים.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ