הרב יצחק מאזוז – סימן שו ס”ב וס”ג

היתה בהמתו עומדת חוץ לתחום, יכול לקרות לה כדי שתבא.

ואין גוזרים שמא יצא בעליה חוץ לתחום, כדי להכניסה לתוך התחום.

ואם אינה שומעת לו לבוא, מותר להכניסה ע”י גוי.

אבל אסור להכניסה ע”י יהודי, אפילו יהודי אחר שאין בעליה שאצלו הוא בתוך התחום, דקי”ל הבהמה והכלים כרגלי הבעלים הן לענין תחומין.

ולפיכך כיון שיצאה חוץ לתחום שלה, אסור לכל יהודי להזיזה בידים מארבע אמות שלה.

לצורך מצוה מותר לעשות בשבת, אף שניכר שעושה את הפעולה לצורך ימות החול.

וכגון, אדם שצריך לצאת לדבר מצוה תיכף בצאת השבת, מותר להמתין בתחנת האוטובוס לקראת צאת השבת, אף במקום שניכר שממתין שם לאוטובוס שיסע במוצאי השבת.

מחשיכין על התחום לעשות צרכי כלה

או צרכי מת להביא לו ארון ותכריכין

ויכול לומר לחבירו שיחשיך כדי שיביא לו.

ויכול לומר לו לך למקום פלוני למחר, ואם לא מצאת במקום פלוני לך תקנה במקום פלוני, לא מצאת במנה קח במאתים

ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח, כלומר שלא יאמר לו סך ידוע שלא להוסיף עליו

וכן אם לקח ממנו בשמונה לפני השבת, לא יאמר לו ע”י השליח הזה שיתן לו צרכי המצוה הזו עוד בשנים, ויהיה חייב לו בסך הכל עשרה. והטעם, שצירוף סך זה אין בו צורך למצוה.

רמ”א: ואם אין אפשרות אלא אם כן יזכור לו סכום מקח, מותר בכל ענין, שהרי צרכי מצוה הוא. ויש אוסרים להזכיר סכום מקח, וכן עיקר.

אבל בשבת עצמה אסור לקנות אפילו לצורך מצוה.

לפי שאין בקציצה שום מצוה, רק הצלת ממונו, ולפיכך אסור.