אני בעל תשובה מלפני 6 שנים נכנסתי לישיבה ליטאית עם שם גדול כל דבר שאני שואל "צ"ע, צריך לראות בפנים".ואני שם לב שחברי לא זוכרים את הסוגיות וודאי לא הלכה למעשה מכלום.רק מעבירים את הזמן כל היום ללמוד ולהבין ומחר- כלום. אני לא רוצה להיות כזה. יש לי שכל מבריק מאוד, כל חברי מתפעלים ממני על חשיבתי היצירתית והחריפה. כל כך לא הצלחתי כל השנים האלה ללמוד גמרא או משנה או הלכה. כיוון שאני מתחיל ללמוד משנה. טוב מה פירוש המילים? ככה וככה וככה, אין לי סבלנות לכל זה. ואם הלכתי לפי רש"י- וודאי לא הבנתי אותו לעומק היינו לא הבנתי בכלל כוונתו. ואם הבנתי קצת- כמה חזרות צריך לעשות כדי לזכור. ואיך אני יכול לשים אותו בראש כדי לחשבן אח"כ. ומרוב חישובים ומחשבות- נמאס לי ואני קם. ככה כל השנים שאני פה הולך סהרורי. אין לי ביטחון בסוג הלימוד שאני לומד, בדרך שבה אני לומד, בדרך שבה לי מתאים ללמוד. הכל כאילו חתום בפני ואני נשאר כל כך עם הארץ. גם בהלכות אני מרבה מחשבות עד שאני קם והולך למה פניתי לרב- אני רואה שמשיבים פה תשובות יודעים להוציא ישר מקורות ועונים בהרבה תחומים. והרב בכלל זוכר ומבין.