דעת תורה על לימוד איפור ותסרוקות.

נאמר בגמ' במסכת שבת (דף כ"ה עמוד א') דרש רבי שמעון בן מנסיא ויבן ה' אלוקים את הצלע מלמד שקלעה (עשה צמות) הקב"ה לחוה והביאה אל האדם שכן בכרכי הים קורין לקליעיתא בניתא.
ובדף נ' עמוד ב' אמרו רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונו (לכבוד הבורא דכתיב בצלם אלוקים עשה את האדם וכו' עיין פירוש רש"י שם) משום שנאמר (משלי ט"ז פסוק ד') כל פעל ה' למענהו (הכל ברא לכבודו. רש"י) ומבואר שם בגמ' שאף להתייפות בשביל כך הוא דבר טוב ונאמר עוד בפרשת וויקהל (שמות פרק ל"ח פסוק ח') ויעש את הכיור נחושת ואת כנו נחושת במראות הצבאות אשר צבאו פתח אוהל מועד ופרש רש"י בנות ישראל היו בידן מראות (העשיות מנחושת) שרואות בהן כשהן מתקשטות ואף אותן לא עיכבו מלהביא לנדבת המשכן והיה מואס משה בהן מפני שעשוים ליצר הרע אמר לו הקב"ה קבל, אלו חביבין עלי מן הכל שעל ידיהם העמידו הנשים צבאות רבות במצרים (הרבה ילדים) עיין רש"י המשך הדברים
למדנו מכל זאת: שיש מצוה לנשים להתקשט ולהתנאות כשכוונתם לשם מצוה כמו שמופיע בשאלה וכמובן דווקא כשהדברים נעשים בצניעות הראויה.