קצר ולעניין – מנהג התקופה ושתיית מיץ ומים בזמן התקופה

להלן תמלול הדברים מתוך עלון בית נאמן מספר 7 (מוצאי שבת פרשת שמיני התשע”ו)  לצפיה בשיעור המלא לחץ כאן

משום מה בארץ ישראל נשכח ענין התקופה, “ונשכח כל השבע” ופעם הרב עובדיה ע”ה אמר: “בילדותנו היו כותבים את זה בלוחות, ואח”כ השכיחו את זה מאיתנו”. והיא נזכרה בהרמ”א (ביורה דעה סי’ קט”ז ס”ה), הש”ך (שם סק”ו) הביא לה מקור מהזוהר, הגר”א הביא לה מקור, והפרי חדש אמר אל תשגיח בדברי אבן עזרא שלא חושש לתקופה, כי הרבה ראינו שניזוקו מזה. ויש הרבה מקורות לזה. ואמנם יש כאלה שלא חוששים לתקופה,האבן עזרא (הב”ד האבודרהם בשער התקופות סוף עמ’ שי”א) והחכם צבי, אלה השניים שלא חוששים. ואבן עזרא טוען בשם רב האי גאון שזה סתם ניחוש, אבל יש לנו שתי תשובות של רב האי גאון, שאומר שיש לחוש למנהג ישראל ולא לשתות מים בשעת התקופה. ויש חשבון שנוכל לדעת בדיוק מתי חלה התקופה, וזה חשבון כ”כ פשוט ומי שרוצה ללמוד איך עושים תקופות, יקרא רש”י בברכות (נ”ט ע”ב), שם הוא מסביר את זה. והתקופה של ניסן היא שעה אחת, ביום חמישי משעה שתים עשרה וחצי עד שעה אחת וחצי.

ומי שרוצה לשתות קולה או כל מיץ אחר, יכול לשתות, רק מים לא שותים. ואם יש לך בקבוקי מים מלאים, יש מתירים לשתות מהם אחרי התקופה, והרב חיד”א אומר שככה נוהגים בארץ הצבי. אבל יש אומרים שכיון שבשעת התקופה הם היו תלושים לכן לא לשתות מהם. ומה התקנה? לשים אותם חצי שעה לפני התקופה במקפיא, עד שהם יעשו קרח, ואח”כ תוציא אותם, ואז הכל בסדר.

לשיחה ארוכה ממרן ראש הישיבה שליט”א על דרך חישוב ה”תקופה” בצורה קלה, וחשיבות השמירה משתיית מים בשעת ה”תקופה” לחץ כאן

לוידאו נוסף  קצר ולענין – מדוע בדורנו שכחו את התקופה?  לחץ כאן