קורס נבכי לשון הקודש – הוכחות למבטא אותיות ו’ וז’

קורס נבכי לשון הקודש – סדרת שיעורים להעמקה בכללי הדקדוק מתוך התנ”ך עם הרב חנוך כהן שליט”א, חבר מכון הרב מצליח שידיו רב לו בחכמת הדקדוק.

נושאי השיעור

• מבטא האות ו’. הנה בספר שפת אמת כתב על ענין זה למעלה מ-40 עמודים, ואנו במסגרת זו כמובן לא נוכל להאריך כ”כ הרבה, ונביא כאן תמצית הדברים בעז”ה.
• הנה לא רק שבארצות אשכנז מקובל לעשות את הו’ כמו ב’ רפה, אלא גם בארצות הספרדים בהרבה מקומות השתבש הדבר, וביאר בשפת אמת שבכל הארצות שבהן היה מבטא ערבי היו נוהגים לעשות ו’ כמו W, ובספרד שהיתה כל זמן שהיתה בשליטה ערבית, והיא היתה השפה המדוברת עשו את הו’ כמו שצריך, ורק כ-300 שנה לפני גירוש ספרד שהתחילו הנוצרים להשתלט על ספרד התחילה להשתכח שם הו’ המקורית. ושם (עמ’ ס”ו) הביא שגם אצל האשכנזים לפני כשבע מאות שנה מצאנו לר’ יקותיאל הכהן בן יהודה המכונה יהב”י הנקדן שברור לו שיש הבדל בין ב’ לו’, ומלמד להזהר שלא לבלוע אחד בשני או להחליף אחד בשני כיון שהם דומים. על כל פנים המבטא הנכון הוא כנ”ל ונביא לזה הוכחות בעז”ה.
• ההוכחה הראשונה והמפורסמת היא מה שהבאנו בתחילת דברינו שצריך להיות לכל אות מבטא אחר, וכיון שכן א”א שתהיה ב’ רפויה וו’ אותו דבר, וכיון שלא ידועה לנו משום מקום צורה אחרת של מבטא האות ו’, על כרחנו שזה המבטא הנכון.
• ר”י בן חיוג’ אלפאסי והראב”ע זצ”ל כותבים שמבטא האות ו’ הוא על ידי חיבור השפתיים, וזה דוקא כאשר עושים את הו’, אבל כאשר עושים ב’ רפה מחברים את השינים העליונות לשפה התחתונה.
• ויש לציין שהביא דברי הרשב”ץ שם שהתנגד למבטא הו’ המזרחי, ופשוט לו שהמבטא הנכון הוא ב’. ושם השיב על דבריו כדרכה של תורה, בין היתר הוא מתבסס על ההבנה שב’ רפויה היא כמו דגושה ממה שאמרו שיש להבדיל בין עשב בשדך, וכבר למדנו שהרד”ק תירץ על קושיא זו. גם כותב שם דבר שלא מקובל אצלנו כלל שהאות ו’ לפעמים עושים אותה כמו ו’ ערבית ולפעמים כמו ב’. ומי שירצה לראות עוד בזה יעיין שם. וכן מרן הב”י ועוד פוסקים לגבי הברכה מקדש עמו ישראל ע”י חופה וקידושין, הקשו למה הקדימו את החופה לקידושין, ותירוצו שצריך לומר בקידושין בב’, והמדקדקים קראו בב’ רפויה והמדפיסים כתבו בו’. ובענין זה א”א להאריך, רק אפשר לראות בספר שם שהאריך לענות על הדברים ובירר בצורה הברורה ביותר שזה אינו נכון.
• מבטא האות ז’. ידוע בכל ישראל. אלא שיש כאלו שמבטאים אותה בצורה שונה קצת ז’ז’ז’, זה נמצא בעיקר אצל התוניסאים והמרוקאים, וזה גם לא תמיד אלא לפעמים ותלוי באותיות שליד. והנה קודם כל מנהג רוב העולם יוכיח שזה טעות, ועוד זה שהם עושים כן לפעמים ולא תמיד זה ג”כ מוכיח שהיא טעות.
• אך בזה כותב בשפת אמת שמי שקורא כן אין בזה שינוי משמעות, כיון שאין האות הזאת מחליפה אות אחרת בלשון הקדש, וגם היא קרובה לז’ המקורית ויש בה רק קצת שינוי מהמקור, אין זה נחשב לשינוי משמעות, והקורא יוצא ידי חובה.
• וכן כל שמשנה מעט את המבטא אין בזה כלום, אבל יש לשים לב באותיות כמו ת’ וס’ שכאשר מחזק ומשנה אפילו מעט את המבטא עלול לשנות לאות אחרת שהיא ט’ וצ’.