הלכה יומית (שני) – א. פתרון לברכת כהנים. ב. לדעת מקור השם בתורה. ג. “חק לישראל” של אתמול.

הבחור “אפרים שישו”, אף פעם לא ראיתי אותו (או שראיתי ולא ידעתי מי זה), והיום הוא הגיע אלי בברכת כהנים, ולא ידע שאם יש הרבה בחורים אי אפשר, אם יש שנים – לא נורא, אבל אם יהיו עשרים מה נעשה להם? לכן כל אחד ישים ידו על ראשו של חבירו.

ומי אמר שזה מועיל? יש סיפור על הבעל שם טוב שפעם ביום שבת ישבו איתו כל החסידים שלו, ואמרו: בליל שבת הרב נותן פרוסה לזה ופרוסה לזה וקצת יין לזה, לאנשים פשוטים מאד, שאין בהם לא טעם ולא ריח, סנדלרים עגלונים בטלנים. וביום שבת האנשים הפשוטים האלה קמים מוקדם, יושבים בחדר לבד קוראים תהלים, ותלמידיו החשובים הגאונים הצדיקים והמקובלים יושבים על יד הרב. הם חשבו שעכשיו ביום שבת זה יפה וטוב, ואתמול בלילה לא היה יפה בכלל. מה עשה הבעל שם טוב ע”ה? אמר להם: כל אחד ישים את ידו בידי, זה שיושב לידו שם בידו של בעל שם טוב, וזה שלידו שם ביד חבירו, עד שכולם התלכדו ביחד, ואמר להם: תקשיבו. והם התחילו לשמוע קריאת תהלים של אנשים פשוטים מעמקי הלב: אוי אבא, “חנני ה’ ונסני”, “טאטע” (טאטע באידיש פירושו אבא). ואחד אומר: אוי ווי “נכספה וגם כלתה נפשי”. כל כך התרגשו מהקריאה של האנשים האלה, עד שזלגו עניהם דמעות. ואחד אמר שאפילו הנעלי בית שלו היו רטובים מהדמעות שלו. אמר להם: אתם יודעים מה זה? אנשים פשוטים תראו איך הם מתפללים, איך קוראים כל התהלים. למדתי משם שאין צורך שכל אחד ואחד יבוא לרב לתת לו את היד, אפשר כולם ביחד.

בזה אפשר לפרש מה שכתוב “והניף אהרן את הלויים תנופה לפני ה'”, כמה יכול להרים? במדרש כתוב שהניף תנופה 22 אלף לוויים. ולמעשה לא היו 22 אלף, כי זה כל הלווים ביחד, אבל הלויים שעובדים בבית המקדש היו 8,200 (ככה מבואר בתחילת פרשת נשא). אבל גם 8,200 איך יכול להניף את כולם? איך אדם יכול במשך יום אחד לקחת 8,200 איש להרים אותם ולהחזיר אותם?! אבל אם נאמר שאמר לכל אחד להניף את חבירו, שכל אחד ירים רגל כאילו הוא מניף, אז כולם יהיו ביחד ויניפו את כולם.

אבל ה”שישו” הזה לא יודע המקור שלו בגמרא, אתה יודע איפה אתה מופיע בגמרא? מישהו יודע איפה כתוב “שישו בני מעי שישו”? בטלנים שכמותכם… “בקיאים בכל הש”ס”… [הבחורים: בבא מציעא]. איזה דף? [הבחורים: פ”ד]. פ”ג. זה פ”ג ע”ב, לכן אמרתם פ”ד… שם כתוב על רבי אלעזר ברבי שמעון, שחשב שיש לו עוון שהוא מסר כמה גנבים להריגה, ואמרו לו: אתה רשע. אז הוציאו קצת מהמעיים שלו לשמש (הוא היה שמן), והם לא הסריחו, ואמר “שישו בני מעי שישו”. ומזה בא השם הזה “שישו”. מאיזו עדה אתה? [הבחור: מרוקאי]. אף פעם לא שמעתי על זה, תביא לי חכם אחד מרוקאי שהמשפחה שלו שישו… אבל “שישו” שלך מופיעה בבבא מציעא פ”ג סוף ע”ב, אל תשכח את זה.

היה רב אחד בבית הגדי, רבי גוצא חדאד, שפעם נתן להם מוסר שלא לקרוא שמות לועזיים כמו ג’ונקלונג אלברט וכו’, קם אחד ואמר לו: הרב, איפה מופיע “גוצא”? אמר לו: כתוב בגמרא “אתתך גוצא גחין לחיש לה” – אם יש לך אשה נמוכה תתייעץ איתה תתכופף ותדבר אליה. זה ג”כ בבבא מציעא דף נ”ט. והוא לא הקשה לו שזה גוצא אשה וזה שם אדם. “גוצא” זה שם בג’רבא כמו מקיקץ ואחרים.

לכן אדם צריך לדעת איפה מופיע השם שלו, בתנ”ך בגמרא וכדומה.

מי שקורא “חק לישראל”, ואף אחד לא קרא אתמול, אז יקרא גם את הפסוקים של אתמול, תורה נביאים כתובים ותורה נביאים כתובים, שהכל יהיה חשבון שלם.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉