הלכה יומית (שני) – א. משה מוציא וכלב מכניס. ב. להתרגל בהכנת הפרשה.

יש כלל: שם אלקים או שם אדנו”ת, אם באו לפניהם אותיות מש”ה, מבטאים את האל”ף. כמו “אשרי העם שה’ אלקיו”, “מה’ מצעדי גבר ואדם לא יבין דרכו”. וגם במלה “האלקים”. אבל אם באו לפניהם אותיות וכל”ב, מבליעים את האל”ף. למשל “הודו לה’ קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו”, לא אומרים הודו “לאדו”, אלא “לדו” אל”ף נחה. למה? כי לפניה למ”ד. או באות וא”ו, כמו “וה’ פקד את שרה כאשר אמר”, לא אומרים “ואדו” אלא “ודו”, אל”ף נחה. או באות כ”ף, כמו “אין צור כה’ אלקינו”, אומרים כדו, ולא אומרים כאדו. אותו הדבר באות בי”ת, “בה’ אלקינו תשועת ישראל” (יש פסוק כזה). בכל אלה לא מבטאים את האל”ף בשם ה’ או שם אלקים. סימן לדבר: “משה מוציא וכלב מכניס” – אם האותיות מש”ה באו לפני שם ה’, מוציא אותה, דהיינו מבטא את המלה. ואם יש לפניהם אותיות וכל”ב, מכניס ובולע את האל”ף.

ולכן מי שקרא היום פסוקי דזמרה, טעה באיזו מלה כזאת, והערתי לו (שכחתי את המלה). אבל זה הכלל: ללמוד תמיד. פעם חכם אחד הדפיס בסידור שלו “הודו לה’ קראו בשמו”, וכתב “לאדו”. וזו טעות, כי זה למ”ד, וכל”ב מכניס. אמרתי לו שיתקן את זה, ואמר לי: עד שאני אשאל. אבל בלי לשאול, תקח כל תנ”ך ותמצא ככה, “הודו לה'” אין ניקוד תחת היו”ד של שם הוי”ה. זה כלל, וצריך ללמוד את זה.

*

דבר שני, כשאדם קורא בספר תורה לא ישים חומש מתחת לספר תורה, זה לא יפה. פעם אחת היה בחור שקרא פרשת “שקלים”, שכל אחד יודע אותה בעל פה, והוא מסתכל בחומש ומסתכל בספר תורה. גערתי בו: אתה קורא מספר תורה או שאתה קורא מהחומש כמו תינוק? אל תעשה את זה. אדם צריך להכין טוב את הפרשה. כמה קוראים בסך הכל? עד שלישי או עד שני, זה כמה פסוקים. תכין את זה טוב, ותקרא טוב.

משה חבושה שיהיה בריא אומר שפעם היה על יד הכותל המערבי, וקראו לו: בוא הנה תקרא בספר תורה. כולם שם בחורי ישיבות ספרדים, ולא יודעים לקרוא, בטלנים. כמה שמדברים להם, וכמה שעשה הרב עובדיה ודיבר על הטעמים, ואמר טנת”א – טעמים נקודות תגין אותיות. אבל לא עזר כלום, “וידבר אל העצים ואל האבנים”… הוא אמר לי: האשכנזים יודעים לקרוא יותר טוב. אמנם הביטוי שלהם שונה משלנו, אבל הם מדייקים. פעם עמד אשכנזי אחד ואמר “וידבר ה’ אל משה לאמר” (עם דגש בלמ”ד). מאיפה הבאת את הדגש הזה? האשכנזים ביטלו את כל הדגושים, והוא אפילו דגש פשוט של משה “לאמר”, שהרבה אומרים למה הדגש הזה, הוא ידע את זה. והספרדים הולכים ומוזנחים, כאילו אבותיהם לא היו פעם בספרד, וכתבו כללים של דקדוק, כתבו ספרים, כתבו קושיות, וכתבו שאלות על זה. לכן צריכים להכין. ואם אין מי שיקרא, נמצא מישהו, ואפילו אני בדוחק יכול לקרוא בתורה.

לכן אל תעשו ככה. הקטע שקוראים בשני וחמישי ובשבת במנחה, תשננו אותו היטב. שנאמר “אביא זהב”, מה זה זהב? זה”ב – שבת (במנחה) ושני וחמישי, שהיא קריאה טובה כמו זהב. אתה שומע רבי ידידיה [הנכד של הרב]? שמעת או לא? אם תקרא בספר תורה – תקרא טו

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉