הלכה יומית (שלישי) – פטירת בעל התניא זיע”א
מרן ראש הישיבה
“שניאור” זו מלה חדשה, זה לא עברות של המלה “שדיאור”, כי שדיאור זה משהו אחר, “שדיאור” בשורוק ו”שניאור” בחולם. ואיך נכנסה המלה הזאת? הרב חיד”א כותב בשם ים של שלמה, שפעם היה ויכוח על שטות בין בעל ואשתו, שחכו כמה שנים לילדים ונולד להם בן, אבא של הבעל שמו “מאיר”, ואבא של האשה שמו “אורי”, והתחילו להתווכח מאיר או אורי אורי או מאיר, מה לעשות? הלכו לרב, ופסק להם “שניאור” – שני אורות, גם מאיר וגם אורי…
החכם הזה הרב שניאור בעל התניא, אומרים כשהיה בגיל שלוש, הבעל שם טוב עשה דרשה שלא ידעו על מה זה מדבר, דרשה על “בגיל שלוש שנים הכיר אברהם את בוראו”, ואמר: “לפני שלוש שנים הגיעה נשמה שהיא מובנית משני דברים בנגלה ובנסתר ויש לה שני אורות”. (זה עוד טעם למה נקרא “שניאור”). הוא נולד בח”י באלול תק”ה, ובח”י באלול תק”ח הבעל שם טוב אמר את זה.
כל ימי ילדותו לא ידע מה זה חסידות ומה זה קבלה, ולמד רק גמרא. כשהגיע לגיל חמש עשרה, אמר: יש שתי דרכים ללכת, או לוילנא ללמוד תורה מפי הגאון מוילנא, או למזריטש ללמוד חסידות. ואמר: ללמוד תורה אני יודע קצת, אבל חסידות אני לא יודע. הלך ולמד במזריטש. אחרי שחזר, אמר לו חותנו: נו מה למדת שם? אמר לו: “למדתי שיש בורא לעולם”. חותנו קרא לשפחה שהיתה יהודיה, ואמר לה: מי ברא את העולם? אמרה לו: יש בורא לעולם בוודאי. אמר לו: מה אתה אומר, הנה גם היא יודעת את זה, אז בשביל מה? אמר לו: “היא אומרת, אני מבין את זה”.