הלכה יומית (שלישי) – “בחודש” השלישי לצאת בני ישראל וגו’ “ביום” הזה.

“בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני”. הפסוק פתח בחודש וסיים ביום. איזה יום? “ביום הזה”, איזה יום זה? בגמרא למדו שבראש חודש סיון הגיעו לסיני, שנאמר “החודש הזה לכם ראש חודשים”, פה נאמר הזה ופה נאמר הזה, מה כאן בראש חודש אף כאן בראש חודש.

אבל זה גזירה שוה, ולכאורה יש מאות “הזה” בתורה. אבל אבן עזרא (נדמה לי) כתב פירוש נחמד מאד, שמראה איך קבלת חכמים והפשט של הפסוק הולכים ביחד. הוא אמר “בחודש” פירושה ראש חודש, כמו “ויאמר לו יהונתן מחר חודש”, מה זה מחר חודש? מחר חודש אחד? אלא מחר ראש חודש. “ויהי ביום החודש השני”, הכוונה ביום ראש החודש השני. למה? כי פעם היו קובעים ראש חודש על פי ראיית הלבנה, ולפעמים הלבנה נראית בליל שלושים ולפעמים נראית בליל שלושים ואחד, ובגלל זה החודשים שלנו חודש מלא וחודש חסר. לכן “בחודש השלישי” – ביום ראש חודש השלישי, “ביום הזה” – ביום ראש חודש סיון, באו מדבר סיני.

כאשר הפשט והדרש הולכים ביחד, זה נחמד מאד. וצריך ללמוד תמיד איך למצוא את הדרש בפשט הפסוק. ככה ספר רלב”ג על התורה, של רבי לוי בן גרשון, שהיה בדורו של הרשב”א. ופעם אמר לי הרב פוייפר ז”ל (בדרום אפריקה בשנת תשנ”א): אתה לא יודע מה זה הרלב”ג. אמרתי לו: מה זה הרלב”ג? פילוסופיה כולו. אמר לי: לא, זה רבי חיים מבריסק על התורה. רבי חיים מבריסק הדיוקים שלו בגמרא, הוא משתמש בזה על התורה. צריך ללמוד את השיטה הזאת.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉