הלכה יומית (שישי) – המוסר של משה רבנו.

בפרשת השבוע, בני גד ובני ראובן ניגשים אל משה רבנו, ואומרים לו: “אל תעבירנו את הירדן”, יש לנו מקום, “כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה”. משה רבנו גער בהם, והם אמרו לו: לא ככה, אנחנו מוכנים להילחם, אבל אח”כ נקבל את נחלתנו שם. אמר להם: בסדר, ועשה להם תנאים.

היה מעשה באדמו”ר מגור, אחד האדמורי”ם שלהם, שבצעירותו למד עם חבירו גמרא עד ארבע בבוקר, ובבוקר הגיע מאוחר לבית הכנסת. אז אביו או סבו גער בו, ונתן לו הרבה מוסר: למה תגיע מאוחר? למה ולמה ולמה? חבירו אמר לו: תגיד לי למה לא ענית לו שישבת ללמוד אתי עד ארבע בבוקר?! אמר לו: והמוסר של סבא לא שווה? אני רוצה לשמוע את המוסר, אפילו שבאמת יש לי סיבה, כי לשמוע מוסר זה דבר טוב. והביא לו ראיה מהפרשה שלנו, שבני גד ובני ראובן יכלו לענות לו מיד אבל הם לא ענו. משה רבנו אומר להם: “ולמה תניאון”, “כה עשו אבותיכם”, “תרבות אנשים חטאים”, וכל הדברים האלה שאמר משה, על מנת שישמעו את המוסר שלו.

אבל זה לא בדיוק, כי כשאמרו למשה “אל תעבירנו את הירדן” לא התכוונו כמו שאמרו בסוף, אלא אל תעבירנו ונישאר פה, ואחרי שכעס עליהם אמרו: אנחנו מוכנים לעבור. אז המוסר היה במקומו, ולא שח”ו משה רבנו לא הבין אותם עד שהם הסבירו לו, מי יאמר דבר כזה?! לכן “אל תעבירנו את הירדן” זה כפשוטו, אנחנו לא עוברים את הירדן כי יש לנו מקום, קיבלנו נחלה. ולכן מגיע להם כל המוסר ההוא.

אדם ילמד איך לתת מוסר, כמה שדיבר משה רבנו הוא לא כעס עליהם, “ולמה תניאון”, למה תעשו ככה? והם התחרטו על מעשיהם, “ויגשו אליו ויאמרו”, כשדיברו מתחילה הם מפחד נסוגו אחור, אבל אח”כ אמרו: סליחה משה רבנו, אנחנו מוכנים לעבור.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉