הלכה יומית (שישי) – א. ברכה על טלפון חדש. ב. ברכה על הולדת הבן.

פעם שהיו מזמינים טלפון, היה לוקח חמש שנים עד שמקבלים אותו. אני הזמנתי טלפון מיד שעליתי לארץ, וקיבלתי אותו בחודש טבת תשל”ו, אחרי חמש שנים. ויש שמחה גדולה לאדם שיש לו טלפון, כי הוא יכול להתקשר לכל מקום בעולם. ומה מברכים על זה? שהחיינו – לא שמענו לברך. ובמיוחד שזה לא כלי חדש שקנית, כי הוא נשאר ביד חברת הטלפונים “בזק”, אז מה לברך על זה? פעם שאלו את הרב זילברשטיין, ואמר שידבר בו מיד דברי תורה, וזה ברכת שהחיינו שלו, שהטלפון הראשון שידבר בו זה דברי תורה. אבל זה לא ברכת שהחיינו. ולכאורה אפשר לקנות בגד חדש ולברך עליו שהחיינו, ולכוין על הטלפון.

אבל אתמול שמעתי בשם רבי חיים קנייבסקי, שאמר לברך על זה “הטוב והמטיב”, הטוב לדידי והמטיב לאחריני, טוב לי שהוא מדבר, ומטיב לאחרים שרוצים להתקשר אתי. אז הטלפון זה “הטוב והמטיב”. כשהמציא אלכסנדר גרהם-בל את הטלפון, אמרו לו: מה נעשה בו? אמר להם: “לדבר”. אמרו לו: מה יש לנו לדבר? אין לנו מה לדבר עם אחרים. אבל היום אין כמעט אדם בעולם שאין לו טלפון.

וכתוב בבן איש חי (ש”א פרשת ראה ה”ח): מי שילדה אשתו בן זכר, אמרו חכמים מברך “הטוב והמטיב”. ולא נהגו העולם לברך הברכה הזו, רק נהגו שהאבא מברך שהחיינו בשעת המילה – והיום כולם עושים את זה. ואם לא נמצא האב ומלו אותו קרובים, לא מברכים. ויש אומרים כשיבוא אבי הבן אח”כ, הוא יברך שהחיינו כשרואה התינוק, שהוא שמח בראייתו. ויש חולקים בזה. לכן מקום שנהגו לברך יברכו – בשעה שאמר הבן איש חי את ההלכה הזאת, רבו רבי עובדיה סומך היה בדרשה, והעיד לו שסבו של הבן איש חי פסק ככה שמברך האב יותר מאוחר. ובן איש חי כותב על זה: שראה לאבי הבן אחד שהיה בעיר אחרת בשעת המילה, ובא אחר כך, ואמר לו שיברך שהחיינו, כמו שכתב ערך לחם זה מהריק”ש. והלכות קטנות. ומעדות זו אנחנו למדים שמנהג ערינו בזמן קדמון לברך – כי אם סבו פסק ככה מסתמא היה המנהג ככה. ולכן מקום שלא נהגו לא נהגו, ומקום שנהגו נהגו. מה מנהג ארץ ישראל? איני יודע. צריך לבדוק ילקוט יוסף וספרים אחרים.

הבן איש חי עומד חזק מאד על המנהגים של עירו. פעם רבו פסק משהו, ואמר לו: מנין לך? מי אמר לך שהמנהג ככה? עד שבא איזה עד אחד (זה כתוב ברב פעלים לא זוכר איפה בדיוק), ואמר לו: ככה פסק סבא שלך. וקיבל את זה. הם היו גיסים, נדמה לי נשואים לשתי אחיות. ולא רק זה, אלא שרבי עובדיה סומך שהוא רבו של הבן איש חי, היה בא תמיד לפני השיעור שלו בשבת להקשיב לכל מלה, ורואים כולם איך רבו היה מכבד אותו, ואז כולם היו מכבדים אותו.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉