הלכה יומית (רביעי) – מהלכות תפלת העמידה.

בן איש חי (ש”א פרשת בשלח ה”א-ג’): קודם שיתחיל בתפלת העמידה, כשאומר “גאל ישראל” – קצת לפני כן. ימשמש בתפלין של ראש – היום יש מקובלים שחולקים ואומרים מנין לו? אבל בן איש חי מקובל עלינו. והוא מסביר בטעם: כי תפלין של ראש באצילות ותפלת עמידה באצילות – וככה אנחנו נוהגים.

כשעומד להתפלל, יכוין רגליו להיות שוות ודבוקות זה עם זה ביושר, כדי להידמות למלאכים שנאמר בהם “ורגליהם רגל ישרה” – “רגל”, לכן יהיו רגלים דבוקות. יש כאלה זקנים שלא יכולים לעשות את זה. ואבא עד ימיו האחרונים תמיד בתפלת העמידה נראה כמו רגל אחת ממש. אדם צריך להתרגל לזה, ויראה שזה כל כך פשוט, ואין בעיה בדבר הזה.

אם עומד להתפלל במקום שיושב בו, יזהר לחזור לאחוריו בשיעור שלוש פסיעות, ויחזור לעמוד במקומו להתפלל – אני אמרתי טעם פשוט לזה, כי לפעמים אדם מתפלל ומאחוריו יש אנשים או כסא, לכן כשיפסע לפני כן שלוש פסיעות אז ידע שיש לו כאן ריוח בשביל לפסוע אח”כ בסוף העמידה.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉