הלכה יומית (רביעי) – להוסיף מחול על הקודש במוצאי שבת.

בן איש חי (ש”ב פרשת ויצא ה”א): מאחרים תפלת ערבית במוצאי שבת, כדי להוסיף מחול על הקודש, וצריך להוסיף זמן שהוא ודאי לילה – כדי לצאת מהספק. ובעירנו בגדאד נוהגים להמתין עד שיעבור שליש שעה מקריאת המגרב – כמה זה ה”מגרב”? במקום אחר הסביר הרב בן איש חי שהמגרב בזמנם ובעירם היה שבע דקות אחרי השקיעה. אז אחרי שיעבור שליש שעה, שזה עשרים ושבע דקות אחרי השקיעה.

לכן כתב הרב בן ציון אבא שאול שגם כל יום יכולים להתפלל מנחה עד עשרים ושבע דקות. אבל זה לא נכון, כי זה רק מן החומרא לגבי מוצאי שבת, אבל עשרים דקות אחרי השקיעה כבר נגמר, ואדם לא יכול עוד להתפלל מנחה. פעם הרב עובדיה אמר: המנחה הזו “מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו”… והבינו שהוא מתכוין להקניט את הרב בן ציון. אמר להם: לא התכוונתי, אני אמרתי מליצה בעלמא, אל תעשו מזה רעש.

ועטרת ראשי אדוני אבי היה מחמיר להמתין חצי שעה – חצי שעה ועוד שבע דקות, זה שלושים ושבע דקות אחרי השקיעה. וזה כמעט אותו הדבר כמו הזמן של הרב טיקוצ’נסקי, יציאת השבת שלו היא ככה.

אבל בן איש חי לא כותב את החומרא של רבנו תם, כי זו חומרא נדירה מאד, ובמציאות זה לא בדיוק. ולכן אם אדם הוצרך לעשות מלאכה, ויכול לעשותה רק בזמן הזה של רבנו תם, יעשה אותה. ולא יעשה אותה לפני כן. ואם הדבר דחוק כמו יולדת וכדומה, מותר אפילו ביום שבת ממש.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉