הלכה יומית (רביעי) – א. עניית דברים שבקדושה בהנחת תפלין. ב. לימוד הילדים לקריאה נכונה בתפלה.

מי שמניח תפלין של רש”י, ושמע ברכה או קדושה וכדומה, לא יענה, רק יכוין בלבו. ואם ענה, לא יברך על של ראש. אבל בתפלין של רבנו תם, לכתחילה יענה, כי רבנו תם אומר: מה שאמרו בגמרא השח בין תפלה לתפלה עבירה בידו, זה דוקא שח שיחה בטילה, אבל דבר של קדושה מותר. ולכן כשאתה מניח תפלין של רבנו תם בלבד, אתה סומך על דעתו ואתה יכול לענות. (חוץ מברוך הוא וברוך שמו, שאין עונים).

יש הרבה דברים שחושבים שיש כל כך הבדל בין תפלין של רש”י לרבנו תם, אבל לשתי הדעות אם אדם ענה לדברים שבקדושה לא יברך על של ראש, כי אולי הפירוש כמו רבנו תם. אבל לכתחילה, ברש”י לא יענה, וברבנו תם גם לכתחילה יענה.

*

יש נוהגים בשבתות שהילדים עומדים על התיבה, ואומרים את הזמירות בקול רם. ונדמה לי שראיתי פעם ככה ב”אלגריבה” (בשנת תשכ”ו) שהילדים קוראים. אבל צריך להיזהר שפסוקי “ה’ מלך” החזן אומר אותם. וגם כשאומרים, כולם יקראו איתם בלחש.

אבל ירויחו בזה שהילדים ידעו לקרוא נכון, כי אם לא יקראו נכון “גם כי יזקין לא יסור ממנה”. לפני כמה שנים היה אחד זקן מסכן בסליחות, שהיה אומר “וקשרתם אותם לאות על ידיכם” (ד’ בשוא נע כמו צירי). אמרתי לו: ידידי, לא על ידיכם, אלא על “ידכם” (ד’ בשוא נח), כי י’ זו תנועה קטנה, ופירושו יד אחת. “וידבר אל העצים ואל האבנים”… למחרת הוא אומר שוב על “ידיכם”. אמרתי לו, ושוב מחרתים על “ידיכם”. אמרתי: עד כאן תחום שבת, מה אני צריך? לתת לו מכות?… “עד שיכנו ויקללנו”? הוא לא יכה אותי ואני לא אכה אותו… אם אתה מבין – מבין, אם אתה לא מבין – תמשיך, אין מה לעשות.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉