הלכה יומית (ראשון) – אתרוג לחג סוכות

יש נוהגים בנטילת לולב לקחת שבעה אתרוגים: אתרוג תימני, ואתרוג איטלקי, ואתרוג חזון איש, ואתרוג של הרב פלוני ואלמוני. הרב עובדיה נהג ככה. אבל עדיף שלא לעשות ככה, כי זה מראה שיש לנו ספיקות בכל דבר. ודי לנו מהספיקות של רש”י ורבנו תם בתפלין. חכם אחד כתב: “אני יש לי תלונה על רבנו תם, למה השאיר הדבר הזה בספק, אם ישאיר הדבר כמו שנהג סבו רש”י, מה רוצה לומר שסבו לא הניח תפלין כמו שצריך?”. אבל יש תשובה לזה, רבנו תם מצא את השיטה שלו בדברי הגאונים, כך מובא בתוספות מנחות (ל”ד ע”ב). אבל לגבי האתרוגים, האתרוג הכי פשוט והכי ברור והכי מקובל ומסורתי – זה תימני, ואחריו מרוקאי. ומרוקאי לא פחות חשוב, למה? כי יש לו פיטמת והוא מהודר, ושאר האתרוגים אין בהם פיטמת, ולפעמים היא נופלת באילן. ואחריהם אתרוג של חב”ד ושל חזון איש.

לכן אדם יבחר את הטוב ביותר, ויברך עליו. מי שיש לו קשר לתימנים – יקח תימני, ומי שאין לו קשר אצל תימנים – תמיד יהדר לו במרוקאי.

פעם בתונס לא היו אתרוגים, אז שלח רבי אמייס לאבא ואמר לו: יש אתרוג מ”גפצה” (בעיר גפצה היו אתרוגים שהם כל כך טבעיים ולא נגע בהם אדם), זה כשר או לא? אמר לו: “אתרוגים לוקחים רק במסורת, ואין לנו מסורת על זה”. אפילו שמסתבר שזה אתרוג הכי טוב, כי במקומות אחרים עושים שם החקלאים כדי להרויח כסף, ואילו בגבצה אין להם שכל, “וכל עולה קפצה פיה” – אל תקרי קפצה אלא גפצה… ואין בה שום דבר. אבל אפילו הכי צריך מסורת. ורבי אברהם יצחק קופמן היה אומר לי: תביא לי מגפצה, אמרתי לו: תסע לגפצה, מה אעשה לך? אני אלך לגפצה להביא לך אתרוגים?!…

אבל אתרוג המהודר אצלנו, זה אתרוג מרוקאי. הבבא סאלי היה אומר לרבי מרדכי אליהו: תקח מרוקאי. אבל הוא לא שמע לו, ולקח אותו רק בשביל נענועים. אחרי סוכות אמר לו הבבא סאלי: לקחת אתרוג מרוקאי? אמר לו: כן כן, אמר לו: בשביל נענועים… התפלא: איך אתה יודע?… אמר לו רבי מרדכי: אני מעדיף אתרוג של ארץ ישראל. גם רבי ינון חורי אומר ככה, שאתרוג ארץ ישראל מעל כולם. אבל זה לא בדיוק, כי זה ספק מורכב, וכל האתרוגים שמוכרים בארץ ישראל הם ספק מורכבים. לכן כדאי לקחת אתרוגים של הישיבה, מרוקאים או תימנים, לא יותר ולא פחות.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉