הלכה יומית (יום שני) – א. אמירת תחנון בט”ו בשבט ב. תקנות של רבנו גרשום מאור הגולה
מרן ראש הישיבה
אתם יודעים מי הראשון שאמר שלא אומרים תחנון ביום ט”ו בשבט? בגמרא אין, ובמדרש אין, והראשון שכתב את זה הוא רבנו גרשום מאור הגולה. כך מובא בספר המועדים בהלכה. וכתב שהוא למד את זה מגזירה שוה, המשנה אמרה: באחד בניסן ראש השנה לרגלים, באחד בתשרי ראש השנה לשנים, ובאחד באלול וכו’ (ראש השנה ב’ ע”א). וכמו שבכולם שם לא אומרים תחנון כי זה ראש חודש, אז גם בט”ו בשבט לא אומרים בו תחנון. רק הוא יכול לומר דבר כזה, כי לא כל אחד יכול לעשות גזירה שוה.
אבל יש לי טעם לזה, לפי דעת בית שמאי במשנה “באחד בשבט” ראש השנה לאילנות, ולא בט”ו בשבט, ואפשר שבאמת הלכה כמותם, כי כולם מתחילים באחד לחודש, למה זה בט”ו בשבט? אלא שדעת בית שמאי צריכה עיון, כי לפעמים יש לנו שני אדר וא”כ אחד בשבט זה מוקדם מדי. אתמול היה כ”כ הרבה גשם ששילם את הכל, רוב גשמים של השנה באו אתמול, והבוקר באה שמש כאילו לא היה כלום… לכן אחד בשבט של בית שמאי לפעמים יכול להשתנות לאחד באדר. מה עשו בית הלל? לקחו דבר קבוע ואמרו ט”ו בשבט, שיהיה לכולי עלמא, כי ט”ו בשבט זה כמו אחד בשבט של בית שמאי.
צריכים להכיר את רבנו גרשום. אנחנו יודעים ממנו “חרם דרבנו גרשום”, אבל יש לו שלושים תקנות, ומובאים בבאר הגולה (יורה דעה סימן של”ד). אחד מהם שאדם לא יקרא מכתב שמיועד לחבירו. אם אדם נתן לך מכתב, וכתוב עליו “תמסור אותו לפלוני”, אל תפתח אותו. היתה שאלה בהלכות קטנות, על אחד שקיבל מכתב שכתוב עליו “לא לפתוח בפגי”ן דרגמ”ה”. מה זה בפגי”ן דרגמ”ה? ראשי תיבות “בפורץ גדר ישכנו נחש דרבנו גרשום מאור הגולה”. והוא מפחד אולי יש דברים נגדו במכתב הזה. כמו המכתב ששלח דוד המלך ביד אוריה החתי, וכתב שם: תהרגו את האדם הזה. האם מותר לו לפתוח או לא? בכל אופן נלמד מכאן את המלה “פגין” – פורץ גדר ישכנו נחש.
רבנו גרשום תיקן שאדם לא יקח אשה על אשתו, ושלא יגרש את הראשונה בעל כרחו, וכל מיני תקנות לטובת העם. אחת מהן “שלא לגלח מעות”, מה הפירוש? היו לוקחים מטבעות שערכם לפי ערך הכסף, מורידים מהם קצת מכאן וקצת מכאן, כדי שיירד הערך שלהם, ומשתמשים בהם כמו מטבע רגיל, וזה נקרא “גילוח מעות”. על הדבר הזה היתה גזירת גירוש יהודי אנגליה, בשנת שלושת אלפים נ’, אחרי שהרגו ועשו בהם חרבן, בגלל שחשדו בהם שגילחו מעות, או שהיה באמת משהו מזה. לכן רבנו גרשום היה אדם גדול מאד, ותקנה שלו מחייבת את כל ישראל.