הלכה יומית (חמישי) – דיבור חול בשבת.

בן איש חי (שנה שניה פרשת וישלח ה”א): כתוב גבי שבת, “וכבדתו מעשות דרכך ממצוא חפצך ודבר דבר” – מה זה ודבר דבר? תעשה תענית דיבור בשבת?! דרשו חכמים שהדיבור שלך בשבת לא יהיה כדיבורך של חול. ולא מבעיא לומר לחברו לעשות לו עסק פלוני – “לך תביא לי סחורה ממקום פלוני”, “תעשה לי עסק פלוני”, “תכין לי את המכונה הזאת”, שזה אסור. כי אמירה מועילה לעשיה – אם לא ידבר אז חברו לא יעשה, וע”י שדיבר חברו עושה את העסק למחר, זה ודאי אסור. אלא אפילו אמירה ודיבור שאין בהם תועלת, למשל אדם אומר לעצמו “דבר פלוני אעשה מחר” – למשל “מחר אני אסע לתל אביב”, אפילו לא יאמר בפיו הוא יסע, אפילו הכי אסור. כל שאומר על עשיית דבר שאסור לעשותו בשבת – שהרי אסור לסוע בשבת. אל תגיד “מחר אני אסע”.

תמיד בחו”ל אומרים: “כלאם בלחול פי שבת בטאל” – דברי חול בשבת בטלים. ויש מקור לזה מהגמרא. ואפילו אם זה המעשה לא מלאכה דאורייתא, אלא איסור מדרבנן, גם כן אסור. אבל אם זה דבר מצוה, כגון שאומר – סופר סת”ם. בשבת “אני רוצה לכתוב מחר ספר תורה תפלין ומזוזה” וכיוצא בזה, יש מתירים משום דחפצי שמים הם. ויש אוסרים – הם אומרים: מתי אמרו חפצי שמים מותר לדבר בהם בשבת? דוקא אם יש צורך למצוה הזאת בדיבור, אבל בשביל מה אתה אומר את זה? אתה יכול לכתוב בלי לדבר כלום. אבל לומר “למחר אכתוב תפלין ומזוזה”, אין צורך באותו דיבור, בין אמר בין לא אמר, הוא עושה המצוה למחר, וצריך לחוש לדברי האוסרים.

אבל כתב הרב תוספת שבת, שאם הוא מתיירא שמא יתרשל בדבר – טבע האדם להתרשל הרבה, מחר מחרתיים, חודש חודשיים, וגם שנתיים. מותר לזרז את עצמו שזה נחשב כמו נדר – לכן מותר לומר בזה ביום שבת “מחר בלי נדר אכתוב ספר תורה”.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉