הלכה יומית (חמישי) – א. כסא לרות – אמה של מלכות ב. האיש מצליח הציל את הרבנית ג. להתפלל שלא ניכשל לעולם

אתמול ב”חק לישראל” כתוב כאשר ביקשה בת שבע מהבן שלה שלמה המלך, לתת את אבישג השונמית לאדוניהו לאשה. וכתוב “ויקם המלך וגו’ וישם כסא לאם המלך ותשב לימינו”. מה הפשט? נתן כסא לאמו בת שבע. אבל רש”י אומר לאם המלך – זו רות אמה של מלכות. אבל רות רחוקה מאד, היא היתה אמא של עובד ועובד אבא של ישי וישי אבא של דוד ודוד היה אבא של שלמה המלך, א”כ יש לך ארבעה דורות. וחוץ מזה, יש מדרשים שרות היתה מבוגרת מאד. עד שיש מישהו ששאל: אם היא מבוגרת מה זה שכתוב ברות “לבלתי לכת אחרי הבחורים”, איזה בחור ילך אחרי אשה מבוגרת וזקנה?! ויש אומרים שהיתה בת ארבע מאות שנה. ארבע מאות שנה? הלואי ארבעים שנה. אולי ארבע מאות באיכות. אבל בכל אופן ארבעה דורות.

ואני פעם חשבתי, ששלמה לא ידע מה לענות, אם להסכים או לא להסכים, כי מצד אחד זו אמו, והוא אמר לה בהתחלה “שאלי אמי כי לא אשיב את פנייך”, ומצד שני פתאום הבין שאדוניהו חותר מתחתיו ורוצה לקחת את אבישג ולומר “אני המלך ועובדה שאבישג לקחתי אותה”. אז הוא לא ידע מה לעשות. והנה ראה שם דמות של רות המואביה “אם המלך” – אם המלכות, שאומרת לו: לא לא, אל תעשה ככה.

והיה מעשה באשתי זכרונה לברכה, כשבאנו לבית הזה (בשנת תשמ”ה), והיא לא הרגישה טוב. לקחו אותה לבית חולים באמצע הלילה, והיא ישנה. כמה רופאים אמרו לה: “תחתמי על הניתוח”, “תחתמי על הניתוח”. והיא לא הסכימה, והצילה את עצמה. היא ראתה בחלום את אבא שאומר לה: “לא לא לא”. מה זה לא? “מה שיאמרו לך עכשיו הרופאים – לא!”.

אדם צריך להיזהר, להתייחס לכל דבר, ולהתפלל תמיד שה’ לא יכשיל אותנו, “ותקננו בעצה טובה מלפניך”.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉