פרשה בדיוק | קריאת פרשת וישלח עם הארות קצרות לקריאה נכונה | הרב אמיר דאדוונד
הרב אמיר דאדוואנד
התמקדות בטעמים: מתי מגיע הטעם רביע? ומהי מנגינתו? מדוע הוא מסומן כנקודה אחת מעל המילה? מהו תפקידו בממלכת הזקף קטון, ומהו תפקידו בממלכת הקיסרים?
כללי קריאה ודקדוק:
“וישלח יעקב מלאכים” – לשים לב לומר “מַלְאָכִים” ולא “מַלָכִים”.
“ארצה שעיר שדֵה אֱדום” – הדל”ת במילה שדה מנוקדת בצירי’ והאל”ף שאחריה בחטף סגול שהוא דומה לצירי, ולכן יש לשים לב שלא תיבלע האל”ף בניקוד של הדל”ת.
וארבע מאות איש – עשו לא היה אדמו”ר , ובודאי שלא עשה לחסידיו “תיש”! יש להיזהר להפריד בין התי”ו לאל””ף ולא לומר “ארבע מאותיש” (בשם מהרי”ץ שליט”א).
“אלקי אבי אברהם” – האומר “אֲבִי אברהם” (האל”ף בחטף פתח) מדבר על תרח! כיצד נבטא את המילה “אבי” בצורה הנכונה?
“ויִּגַּע בכף ירכו” – האומר “ויגע” בלי דגש חזק בגימל, שינה את המשמעות! וכן יש להיזהר במילה זו לבטא יפה את היו”ד (ויִגע ולא ואִיגע), וכן לשים לב לעי”ן שבסוף המילה.
“ויאמר למה זה, אמצא חן בעיני אדוני” – מי שאינו עוצר בזקף קטון כמו שצריך, משנה כאן את המשמעות!
“ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא” וגו’ – בפסוק זה יש דבר מאד מוזר, בכל מילה יש שני טעמים שונים, ולא ניתן בשום פנים לנגן את שתי הטעמים בבת אחת. כיצד יש לקראו? ומה נשתנה פסוק זה שיש בו שתי מערכות של טעמים? ומדוע במערכה השניה יש “סגולתא” ואילו במערכה הראשונה אין “סגולתא”?
00:00:00 – הקדמה 00:07:59- עליית ראשון 00:27:00- עליית שני 00:38:30- עליית שלישי 00:40:34- עליית רביעי 00:45:23- עליית חמישי 00:57:48- עליית ששי 01:13:41- עליית שביעי