הרב יצחק מאזוז -ממה צריך להזהר ברחיצת הידים בנהר בשבת? ויציאה לרשות הרבים בדברים הנראים מלבוש סימן שא סמ”ט – סנ”א

מותר לרחוץ ידיו בנהר בשבת ובלבד שלא יוציאם עם המים שעליהם חוץ לנהר ארבע אמות.

נקט ארבע אמות, כי סתם מקום היבשה שעל שפת ימים ונהרות הוא כרמלית.

אבל אם על שפתו היה רשות הרבים, אסור להוציא ידיו מן הנהר ולחוץ, אלא ינגבם מתחלה היטב זו בזו, עד שיצאו כל המים, כי הנהר הוא כרמלית, ואסור להוציא מכרמלית לרשות הרבים.

מותר לצאת לרשות הרבים בשבת בפשתן סרוק וצמר מנופץ שבראשי בעלי פצעים ונגעים (והם עושים זאת על מנת שיהא נראה כשער על ראשם).

ודוקא בזמן שצבען לנוי וכרכן במשיחה, שאז נראה דרך מלבוש.

או שיצא בהם שעה אחת מערב שבת, שבזה גילה דעתו שעומדים למלבשו.

ואם לא צבען ולא יצא בהם לרשות הרבים, אסור אף לטלטלן, משום מוקצה.

אך אם חושב מבעוד יום לצאת בהן מותרים בטלטול (עיין סימן ש”ח סכ”ד).

מותר לצאת במצנפת שתולים בצואר למי שיש לו מכה בידו או בזרועו.

וכן מותר לצאת בסמרטוטים (חתיכות בגד בלוי) הכרוכים על היד, או על האצבע שיש בו מכה.

וה”ה בכרוכים על המכה ממש.

ובזה נחשב כמלבוש אפילו לא יצא בהן שעה אחת מבעוד יום, משא”כ בסעיף הקודם.

וכמה אחרונים החמירו, שדוקא ביצא מבעוד יום, אך דעת מרן להקל.

והטעם, שכל אלו אינם נחשבים להם משוי, אלא הם כתכשיט להם.