הרב יצחק מאזוז – יציאה לרשות הרבים בכפפות, ושתי חגורות ובגדים שאין בהם צורך | סימן שא סל”ו – סל”ח

יציאה לרשות הרבים בבגדים שאין בהם צורך

מותר לצאת בשבת בשני מלבושים זה ע”ג זה, בין לצרכו בין לצורך חבירו (אע”פ שאין לו שום שום הנאה בזה אפ”ה לא מחזי כמשוי, כיון שהוא דרך מלבוש),

בין שהם שני חלוקים בין שהם שני סרבלים (סרבל – הבגד העליון).

שתי חגורות

לדעת מרן השלחן ערוך, מותר גם בשתי חגורות זו ע”ג זו, ואפי’ אין מלבוש מפסיק ביניהם.

רמ”א: ויש אוסרים שתי חגורות זה על זה, אא”כ מלבוש מפסיק ביניהם. וכן ראוי לנהוג

ואינו דומה לשני מלבושים שדרך אדם ללבוש אותן מפני הקור, אבל תרי חגורות מה הנאה יש ואין דרך לחגור ומשוי הוא.

ואסור מדרבנן, כיון שעכ”פ דרך לבישה הוא אלא דאסור משום דמחזי כמשוי.

וכ“ש לחגור מטפחת על החגורה דאין דרך לחגור בכך דאסור והח”א כתב דבזה אפילו לדעה ראשונה אסור דכיון שאין דרך לחגור בזה בחול מינכר לכל שמערים להוציא ואפילו בכרמלית אסור.

ובט”ז סקי”ד נתן עצה שיחבר ראש המטפחת בראש החגורה בעניבה דאז יהיה נראה כחגורה ארוכה ויחגור גם בהפאציילקע ולפי המבואר לקמיה יכול לחגור את הפאציילקע ע”י הפסק מלבוש דהיינו אם החגורה היא למעלה יחגרנה על המכנסים.

בשו”ת איש מצליח כתב להקל לחגור מטפחת על גבי החגורה.

אסור לקשור את המטפחת סביב הרגל שאינו דרך מלבוש כלל אלא יעשה כנ”ל או יכרוך אותה סביב הצואר בדרך מלבוש.

ובמקום שנוהגים לחגור שני חגורות כי התחתון אין נאה והשני נאה, ועושין כן שהוא טוב לחגור בשני על הראשון או שהשני הוא קצר, מותר.

מה שנוהגות קצת נשים לחגור בחגורה ועוד חוגרין בחגורה על הבגד הרחב מלמטה ושע”י כך הוגבה בגד הרחב מן הארץ ועושין כן שלא יתלכלך הבגד בעת שיש טיט ורפש ג”כ מותר, כיון שהוא לצורך.

ומותר ללבוש שני כובעים זה על זה, כי כך הדרך בימות החול להשים כובע גדול ע”ג כובע קטן.

וכן מותר לצאת לרשות בשני זוגות גרביים על כל רגל.

כפפות

א. מעיקר הדין מותר לצאת לרשות הרבים בשבת בכפפות. כי הם מלבוש גמור, ועשויים להגן מפני הקור. ש”ע.

ב. ויש מי שמחמיר, כי לפעמים צריך למשמש בידיו להסיר ממנו כנה או פרעוש העוקצתו, וחיישינן שמא ישכח ויבוא להביאם ארבע אמות ברשות הרבים.

וכתב מרן הש”ע שראוי לחוש לדבריו.

וכתב המשנ”ב שהמנהג להתיר, כיון שלהרבה פוסקים אין לנו ר”ה מדאורייתא בזה”ז, שנגזור שמא יבוא להביאם. ומשמע מדברי האחרונים שאף שאין למחות ביד המקילין, מ”מ ראוי לכל בעל נפש להחמיר].

ג. אולם לכל הדעות מותר לצאת בכפפות אם תפרם מע”ש לשרוול החולצה, או שיקשרם היטב לחולצה בקשר של קיימא. שבזה אין לחוש שמא יוציאם בידיו.

ד. במקום שיש עירוב של צורת הפתח מותר.

יציאה בטלית שנקרעו חוטי הציצית

היוצא בשבת בטלית שאינה מצוייצת כהלכתה, חייב חטאת על הוצאת החוטים, מפני שאותם החוטים חשובים הם אצלו ודעתו עליהם עד שישלים ויעשהו ציצית. (אולם אינו חייב על הוצאת הטלית, שהרי היא מלבוש).

אם לא היתה דעתו להשלים החוטים לציצית כשרה, החוטים בטלים ומותר לצאת בהם (כדלקמן סל”ט).

מותר לצאת בטלית מצוייצת כהלכה, אע”פ שאין בה תכלת. כי התכלת אין מעכב את הלבן.