שלושים יום ללא מרן – העצרת הגדולה, העליה לציונו, ועוד
כ״ב באייר ה׳תשפ״ה – כ״ב באייר ה׳תשפ״ה – מאי 20, 2025
המוני תלמידים, רבנים, ראשי ישיבות ועמך בית ישראל השתתפו בעצרת השלושים לפטירת מרן ראש הישיבה רבנו הגדול זצוק”ל, שהתקיימה בהיכל ישיבת “כסא רחמים” בבני ברק.
העצרת התקיימה במעמד גדולי ישראל, רבנים מכל רחבי הארץ ואישי ציבור, ובהשתתפות קהל עצום שגדש את היכל הישיבה המורחב, את הרחבה הסמוכה ואת הרחוב כולו. עבור קהל הנאספים הוקמו עמדות צפייה עם מסכים בשידור ישיר גם בבית מדרשו של מרן זצ”ל.
בעצרת השתתפו הגאונים הגדולים; מרן הראשון לציון הגרש”מ עמאר שליט”א, מרן הראשון לציון הגר”ד יוסף שליט”א, מורנו ראש הישיבה הג”ר צמח מאזוז שליט”א, גיסו של מרן – ראש ישיבת “יצחק ירנן” הג”ר יצחק ברדא שליט”א, חבר המועצת וראש ישיבת “אור החיים” הג”ר ראובן אלבז שליט”א, גיסו של מרן – הדיין הג”ר חנן קבלן שליט”א, חתנו של מורנו הגר”צ – מרא דאתרא הרצליה פיתוח הג”ר לירן ישי שליט”א, ראב”ד “משפט וצדק” שע”י הישיבה הג”ר דוד עידאן שליט”א, ראב”ד “יורו משפטיך” הג”ר גדעון בן משה שליט”א, מגדולי תלמידיו של מרן – הג”ר אליהו בנימין מאדאר שליט”א, ראש ישיבת “דרכי העיון” הג”ר מרדכי מאזוז שליט”א, ועוד רבנים חשובים ואישי ציבור נכבדים שבאו לכבודה של תורה ולכבודו של רבנו.
את העצרת פתח הגאון הרב מצליח חי מאזוז שליט”א, שדיבר על העלייה לקבר ביום השלושים, והסביר מדוע חז”ל תיקנו לעלות לציון גם ביום הזה, למרות שהשנה עדיין לא הסתיימה והנשמה עדיין בדין. לדבריו, בשבעת ימי האבל האדם שרוי בטלטלה ובהלם רגשי, אבל במהלך ימי השלושים מתחילה ההכרה השכלית בחסרון הגדול ולכן בסיומם עולים שוב לציון.
לאחר מכן נשא דברים מרן הראשון לציון הגאון הגדול רבי שלמה משה עמאר שליט”א, שפתח ואמר: “הרב לא סיפר סיפורים, אלא דיבר דברים שהוא חי אותם — מילדותו ועד יומו האחרון — ממש ‘בצילו חימדתי וישבתי'”. הגרש”מ שיחזר כיצד הרופאים אמרו בשעתו שמרן לא ישרוד לאחר פגיעתו, ואיש לא האמין שמרן יקום ויקומם את עולם התורה הגדול והעצום הזה, “הדברים שנבנו – לא בכוח גשמי נבנו, אלא בכוח התורה” הרב עוד הוסיף כי יראת השמים של מרן לא הייתה יראה גרידא אלא “יראת הרוממות” שזכה לה בכח עמל התורה שלו.
הגאון הרב ברדא שליט”א, גיסו של מרן ומקים עולה של תורה באשקלון ובסביבותיה, שיתף את הציבור בכך שקיבל את הספר החדש “לב נאמן”, יומנו האישי של מרן, בערב שלפני העצרת, ולא הצליח להניח אותו מידו כל הלילה. “קראתי בו, ולא יכולתי לעצור. ובבוקר, כשהלכתי לציון, לקחתי איתי את הספר וסיימתי אותו שם”, אמר בהתרגשות. לדבריו, תפקידנו בהספדים איננו לספר אלא “לדלות” – להוציא פנינים ממעשיו, לקחת הנהגות לחיים.
הגאון הרב גדעון בן משה שליט”א תיאר את ביקוריו אצל מרן, וסיפר כיצד בביקור הראשון שאל שאלה הלכתית סבוכה, ומרן השיב מיד בתשובה מקיפה, מסודרת, עם מקורות מדויקים. “חשבתי שהוא בדיוק למד את הסוגיה”, סיפר, “אבל כשהדבר חזר על עצמו שוב ושוב — הבנתי שמדובר באדם שגדולתו בתורה למעלה ממה שאני מסוגל לתפוס”.
הגאון רבי ראובן אלבז שליט”א דיבר על כך שמרן דמה למלאך, עושה רצון קונו בלי פנייה. הוא עמד על כך שהכישרונות של מרן — זיכרון, בהירות, עומק — היו מתנה משמים, אך זכה להם בגלל העמל, בגלל שלא נח יומם ולילה, בגלל שלא הפסיק לרגע. “הקדוש ברוך הוא נותן מתנות – אבל נותן אותן למי שעמל ולמי שמשקיע”.
לאחר מכן הוקרן קטע של שיעור ממרן רבנו הגדול זצ”ל, מתוך ספר משלי, שבו דיבר על מתיקות התורה ועל עבודת המידות.
הגאון הרב יעקב כהן שליט”א סיפר כי בכולל שבראשו הוא עומד למדו לאחר הפטירה תשובה ארוכה של מרן בענייני ספירת העומר, שנכתבה עוד בשנת תשי”ט — כאשר מרן היה בן 14 בלבד. לדבריו, “אנחנו לומדים את התשובה הזו כבר שלושים יום ועדיין לא מיצינו את כולה. בקיאות כזו כזה, עיון כזה, בגיל כ”כ צעיר — אי אפשר להסביר את זה בשום מונחים של דורנו”.
מרן הראשון לציון הגאון הגדול רבי דוד יוסף שליט”א, פתח בדברי הערכה לגאון הרב ליאור כהן שליט”א, חתנו של מרן, על מסירותו בכל השנים, וכן לרבי עובדיה חדוק שסייע רבות. הגר”ד עמד על כך שכל השנים האחרונות של מרן היו נס גלוי — חיים שלא בדרך הטבע. הוא תיאר את הקשר החם עם מרן הגר”ע יוסף זצ”ל, את הידידות והערכה ההדדית, וסיים בקביעה: “מרן מעולם לא היה בטל אפילו לרגע. כל החיים שלו — תורה.”
הגאון הרב אליהו מאדאר שליט”א, מגדולי תלמידיו, עמד בדבריו על הנקודה שהייתה יסוד חיי מרן – האמת. לדבריו, מרן היה שלם בכל שלמות, אבל נקודת האמת היא המרכזית. “זו נקודה שכל אחד יכול ללמוד, כל אחד יכול לאמץ — לחיות עם אמת. לא עם נוחות. לא עם פשרה. עם אמת.”
אלפי המשתתפים שגדשו את היכלי הישיבה וסביבתה, ורבבות הצופים והמאזינים בשידור החי – יצאו מחוזקים מן הדברים החמים כשהם לוקחים על עצמם ממדותיו של מרן ומתורתו ומקבלים על עצמם להמשיך את דרכו ביתר שאת.
לצד העצרת המרכזית שנערכה בהיכל הישיבה, התקיימו שורת עצרות נוספות בכל רחבי הארץ, ובמוקדים תורניים נוספים. בבתי כנסת, כוללים וישיבות בהם התקבצו רבנים ותלמידים רבים. בכל מקום נשאו הרבנים דברי זכרון וחיזוק, ניסו להבהיר את גודל האבידה, ולקחו על עצמם להמשיך את מורשתו בדרכי הלימוד, העמל והעמדת תלמידים.
במקביל התקיים סדר לימוד מיוחד בכוללי “מגן אברהם” שבראשות חתנו של מורנו ראש הישיבה, הגאון הרב לירן ישי שליט”א – מרא דאתרא הרצליה פיתוח. הסדר נפתח בשיעור כללי רחב מפי הרב לירן בנושא שיטת רבנו תם בצאת הכוכבים, בהשתתפות כלל האברכים ובלימוד מתוך תורתו של מרן. השיעור לווה בפלפול חברים נמרץ. בהמשך נשאו דברים שלושה מקרוביו: בנו הגאון הרב חיים מאזוז שליט”א, שדיבר על עמל התורה התמידי של אביו; חתנו הגאון הרב דקל כהן שליט”א, שהתמקד במידותיו ובזהירותו של רבנו בכמה נושאים; ונכדו הרב אלחנן כהן שליט”א, שתיאר רגעים מאחורי דלתות הבית.
לאורך כל השבוע הקרוב צפויות להתקיים עצרות זכרון רבות לזכרו של רבנו, בכל הארץ ומחוצה לה. בכל עיר ועיר יתכנסו התלמידים וגדולי התורה לעסוק בתורתו של רבנו ובהנהגתו הגדולה, לקבל על עצמנו לקחת מדרכו לדורות ולשמר את מורשתו.
לאורך יום שלושים לפטירת מרן ראש הישיבה זצוקללה״ה, התקיימה עלייה מרובת משתתפים לציונו הקדוש בבית החיים פוניבז׳ בבני ברק.
מהשעות המוקדמות של הבוקר ועד לעת ערב, נהרו לציון רבים רבים – גדולי תורה תלמידים ועמך בית ישראל מכל רחבי הארץ, שבאו להתפלל, לקרוא תהילים ולשפוך שיח על מקום מנוחתו של עמוד האש אשר הלך לפני המחנה.
בין העולים נראו מרנן הראשונים לציון הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט״א והגאון רבי דוד יוסף שליט״א, מורנו ראש הישיבה הגאון הגדול רבי צמח מאזוז שליט”א, רבני ישיבתנו הקדושה, ראשי כוללים ותלמידים.
במקום הוקראו פרקי התהילים הנאמרים בעלייה לציון, והודלקו נרות רבים לעילוי נשמתו של רבנו.
תגובות