ראש השנה

בשיעור המרכזי האחרון מו"ר האריך לבאר את טעמו לצפייה לחץ כאן 

בגדיפ יפים עדיין אינם בגדר "מיוחדים", אא"כ מדובר בבגד באמת מיוחד.

– לגבי הצליל של השברים שהוא פשוט וישר, אין בעיה, ויש שאדרבא מדקדקים לעשותו דוקא כך.

– לגבי ההפסק בין שבר לשבר – כחצי שניה – בזה יש קצת בעיה, כי מבואר בש"ע (סי' תק"צ ס"ד) שצריך להזהר שלא להפסיק בין שבר לשבר יותר מכדי נשימה. וע"ש במשנ"ב (סקי"ח). ולכן יש להתאמן להזדרז קצת יותר, אם כי בדיעבד איני בטוח שיש בשיעור חצי שניה "כדי נשימה".

גם לגבי תרועה נאמר לשון "שמיעה" בחתימת הברכה "שומע קול תרועת עמו" וכו' ואין הבדל בזה אלא ליופי הלשון.

כמה שנהגו לקצר בשבר כל מה שאפשר (שלא יגיע לג' טרומיטין) לחוש לדעת רש"י עדיין כל שבר ארוך הוא מתרועה שבתרועה כל יבבה הוא טרומיט אחד בלבד ואילו השברים ארוכים יותר (כמו שפירש רש"י עצמו בראש השנה ל"ג ע"ב) 

לא קוראים חק לישראל בחג ולא שמו"ת, אלא בשבת בבוקר לפני הסעודה, תקרא את הפסוקים של החק לישראל (מקרא אחד בלבד ובלי תרגום ובל נביאים וכתובים) ושל ליל שישי, ואח"ז  תחזור לקרוא שנים מקרא על הסדר.
ויש מקילין לקרוא כבר בליל שבת (ואז אין ענין לפני הסעדוה) אבל יותר טוב כנ"ל.